הפרקליטות לא מסרה, כנדרש, רשימה מלאה של חומר החקירה בעניינם של שלושה נאשמים בניהול הימורים בלתי חוקיים,
הלבנת הון ועבירות מס בהיקף של 30 מיליון שקל. כך קובע (5.1.12) שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אילן אינפלד. התוצאה היא עיכוב משמעותי בניהולו של המשפט.
הנאשמים הם יגאל, מתי ומשה חג'אג', וסניגוריהם טענו שלא קיבלו את כל חומר החקירה כפי שמחייב החוק. כדוגמה לכך הביאו את עדותו של יוסי מיבר, והתובע, עמיחי חביביאן, הודה בכך באומרו: "נכון שכאשר העברנו הרשימות שהיו בקלסרים הם לא כללו חלק מהחומרים שנוספו בשלב הגלוי החל מיום 22.3.11 ולא נרשמו ברשימה של הקלסר אליו זה הוכנס. זה פועל יוצא של היקף החקירה, של אולי אי הקפדה מספקת אבל לא הוסתר דבר".
על כך אומר אינפלד: "תשובה אחרונה זו של התובע מטרידה ביותר ולמעשה מחייבת לקבל את בקשת הסנגורים ולהורות על הכנת רשימת חומרי החקירה מחדש". לדבריו, על המדינה לספק לסניגורים רשימה מלאה של החומרים הכלולים בכל קלסר, והוא מוסיף:
"נכון היה שיהיה מיותר לומר זאת, אך נוכח תשובת המדינה, אין מנוס מלומר את הדברים. חשיבות הרשימה גוברת ככל שמדובר בתיק בו היקפי חומר החקירה גדולים יותר. אכן, כאשר יש מספר קלסרים, הכוללים את כל החומר, זה בהחלט לגיטימי שאופן הצגת הרשימה יבוא בדרך של רשימה ספציפית לכל קלסר, עם רשימת קלסרים (אשר תכלול גם את תיק החומר החסוי). אולם, בכל מקרה, חובת המדינה לוודא כי הרשימה מלאה מאוד ומדויקת מאוד, עד המזכר האחרון. זאת, משום שאפשר שדווקא המזכר האחרון, שאולי בטעות לא צולם על-ידי ההגנה, ואשר על העדרו לא ידע הסניגור בשל קוצר הרשימה, כוללת מידע חיוני, כגון תמצית שיחה עם עד המאשר אליבי.
"...התובע, כמצוטט לעיל, ציין את ריבוי החומר כגורם לכך שהדברים אינם מסודרים כל צורכם, והרשימות שהועברו חסרו פרטים מימי החקירה האחרונים. טענה זו חייבת להידחות בשתי ידיים. אם המדינה, אשר החזיקה את חומר החקירה תוך כדי היווצרותו, בשלב החקירה הסמויה, לא הצליחה לשמור על סדר אצלה מלא כאשר החומר היה רב והעבירה אותו לסניגוריה, כיצד אמור להתמצא הסניגור אשר מקבל את החומר כגוש נייר ענק לאחר מעשה?
"הרשימה נועדה לאפשר גישה אפקטיבית של מקבל התיק לחומר המהותי, ולאפשר לו לוודא שכל החומר אכן בידו. לפיכך יש להבהיר כי על רשימת חומר החקירה להתאים עצמה לנסיבותיו של כל תיק ותיק. ככל שהתיק רחב יותר, כך גוברת החובה על המדינה לוודא את מידת הדיוק, הבהירות והנגישות לרשימה. כאשר מדובר בתיק רחב היקף, בן אלפי מסמכים, הממשיך להתפתח, ובו מתקבלים חומרי חקירה בשלבים שונים, חובה על המדינה, לא רק ליתן הודעה לסניגוריה ובו רשימה מלאה של החומר המתחדש בכל פעם, חובתה לחזור לרשימה המקורית, לעדכן את הרשימה המקורית ולהמציא במקביל לרשימת החומר החדש גם רשימת עדכנית של כל החומר".
בהמשך החלטתו מציע אינפלד כיצד בדיוק יש להכין את רשימת חומר החקירה כאשר מדובר בתיק בהיקף גדול, כגון זה שנדון לפניו. והוא מסכם: "יש לקבוע חד-משמעית שהתביעה לא עמדה בחובתה במקרה זה ליתן לסניגורים רשימה מלאה של חומר החקירה. התביעה תדאג להכין רשימה מלאה, על-פי הקווים שפורטו לעיל. רשימה זו תכלול את הכל מכל כל, לרבות חומר החוסה תחת תעודת החיסיון, חומר שנאסף וסווג כלא רלוונטי לחקירה זו, חומר שהתקבל מחיקור הדין, חומר שנאסף בפרשה זו על-ידי רשויות חקירה מלבד המשטרה, וכל חומר אחר שנאסף. כל מסמך ומסמך יקבל ביטוי ברשימה זו, בשורה נפרדת".
