גם אם יינקטו כל הצעדים הפיסקליים, המוניטריים והפיננסיים הנכונים בישראל, עדיין יישאר ספק באשר לטווח הארוך, אלא אם כן תטופל הבעיה של ההשתתפות הנמוכה של אוכלוסיות מיעוטים בכוח העבודה - בעיקר ערבים-ישראלים וחרדים, ובפרט, שיעור התעסוקה של נשים במגזר הערבי-ישראלי העומד על 20 אחוז בלבד, ושל גברים חרדים, העומד על 40 אחוז בלבד. כך עולה (יום ב', 13.2.12) מהודעת סיכום משלחת קרן המטבע הבינלאומית לישראל, אשר שהתה בארץ וסקרה את המצב הכלכלי-חברתי של המדינה. דוח המשלחת הוגש היום לשר האוצר יובל שטייניץ ולנגיד בנק ישראל סטנלי פישר.

בדוח מציינת הקרן כי רמות השכר בקבוצות האוכלוסיה של הערבים והחרדים נמוכות מאלה של קבוצות אחרות בחברה הישראלית, אפילו כאשר מביאים בחשבון את הבדלי הכישורים. "באוכלוסיות אלה קיים אפוא ריכוז של עוני קשה. אילו התעסוקה, השכר ושיעורי הפריון בקהילות אלה היו דומים לאלה השוררים בקבוצות אחרות, כל שנה היה התוצר הישראלי גבוה ב-15 אחוז לערך מרמתו הנוכחית, וההכנסות הפיסקליות השנתיות היו גם הן גבוהות יותר בשיעור של כ-5 אחוז מהתמ"ג. היות שקבוצות אלה עתידות לגדול עד כדי מחצית האוכלוסיה בתוך 30 שנה, משיעור העומד על רבע כיום, בעיות אלו של השתתפות בכוח העבודה הן בקנה מידה מקרו-כלכלי", נכתב.

בדוח מצוין כי שתי הקהילות רוצות לעבוד, וכי יש לעודד את ההכרה ביעד זה. צעדים הכרחיים לכך, לדעת הקרן, כוללים הענקת שירותים בסיסיים של טיפול בילדים ותחבורה באזורים ערביים, הסדרים להכללת גברים חרדים בכוחות הביטחון בדרכים שתומכות בפוטנציאל ההעסקה והפרודוקטיביות שלהם, וצעדים שתכליתם להסיר מכשולים להקמת עסקים בשתי הקהילות. "שתי הקבוצות גם צריכות מענה לדרישות החינוך המיוחדות שלהן, ובעיקר השוואת החינוך בכל הרמות בקהילות של ערבים-ישראלים לרמה השוררת במקומות אחרים, והשכלה ממוקדת למבוגרים התואמת את הצרכים של החרדים. וצריך לחזק את הזיקה בין ההטבות הסוציאליות לשתי הקבוצות, כולל טיפול בילדים, לבין תעסוקה", נכתב.

העדיפות העליונה: לשמור על מסלול הירידה של החוב החיצוני

באופן כללי יותר, מציין הדוח כי מתחילת 2011 החלה האטה בפעילות הכלכלית של ישראל, הכוללת היחלשות ביטחון הצרכנים והעסקים. גם צמיחת הפעילות במשק ושוק הדיור נחלשו - עם האטה בבנייה, התייצבות מחירי הדיור, וירידה במכירת דירות. ובהקשר כללי זה, פרמיות הסיכון בשוק האג"ח הקונצרניות עלו משמעותית.

עם זאת, חברי קרן המטבע מציינים כי המדיניות הגיבה כראוי לאתגרים המיידיים. בנק ישראל שינה את כיוון המדיניות שהחלה להיות הדוקה יותר, ומספטמבר 2011 הוריד את הריבית ב-75 נקודות בסיס ל-2.5%. בהקשר זה נרגעו לחצי התיסוף על השקל, ולאור העובדה שתקרת התקציב עבור 2012 כבר נקבעה במסגרת התקציב הדו-שנתי ל-2011-12 שאומצה בסוף 2010, המייצבים האוטומטיים פועלים במלואם.

לאור הדברים האמורים, אומרים בקרן כי לא סביר שתחול האטה קשה ב-2012 - בהיעדר משבר חיצוני או אפקט הדבקה מתוך שוק האג"ח הקונצרניות - אם כי סביר שפער התוצר ייפתח מחדש במידת מה. אף על-פי כן, אומרים בקרן כי ראוי לערוך התאמות נוספות במדיניות ובמסגרות המדיניות לאור הסיכונים.

בצד הפיסקלי, העדיפות העליונה היא לשמור על מסלול הירידה של החוב החיצוני בטווח הבינוני, ולדעת חברי הקרן - משימה זו נעשתה קשה יותר באופן משמעותי. הקרן מעלה מספר התפתחויות הצפויות להשפיע על המשק בשנים הקרובות ולהקשות בהפחתת הגירעון: תחזיות הצמיחה הגלובליות והישראליות בטווח הקצר נמצאות בירידה; גידול במספר העובדים העתידים לפרוש משוק העבודה בשנים הקרובות יקטין את הגידול בכושר הייצור של ישראל לרמה נמוכה מן הנורמות ששררו בעשורים הקודמים; אי-שביעות רצון חברתית מרמת המחירים תצמצם את האפשרויות להעלאת המיסוי העקיף; הקריאות להגדלת ההוצאות הציבוריות - כולל לצרכים חברתיים וביטחוניים - גוברות; התחייבויות תקציביות חסרות מימון בהיקף של כ-75 נקודות אחוז מהתמ"ג עבור 2012 צריכות להיפתר במסגרת תקציב 2012 וגם כך, המחסור בהכנסות ב-2011 עקב תקבולים הקשורים לדיור ולשוק ההון ימשך קרוב לוודאי, ויכין את הקרקע לגירעון של כ-3 עד 3.5 אחוז מהתמ"ג ב-2012, ביחס לתקרה של 2 אחוזים מהתמ"ג.

"אי לכך, אנו מברכים בחום על מחויבות הרשויות לשמור על מגבלת ההוצאות הכוללת בתקציב 2012", כותבת הקרן. "אך צריך לעשות יותר - ובפרט דרוש מאמץ נחוש להתקרב לתקרת גירעון התקציב של 2013. לשם כך תידרש תרומה מכל ההיבטים - הגבלת הוצאות הממשלה כולל הוצאות הביטחון, יוזמות להגדלת הכנסות נוספות, ומאמצים להגברת הפוטנציאל היצרני במשק".

בקרן אומרים כי אם תחזית הפעילות וההכנסות במשק לא תשתפר באופן ניכר בחודשים הקרובים, חזרה מלאה ליעד ההוצאה עבור 2013 תייצר השפעה מכווצת מיותרת. יעדים סופיים הולמים לאיזון תקציבי עבור השנים 2013-2014 צריכים להיקבע לדעתה לפני אמצע 2012, כדי לשקף התפתחויות מקומיות ועולמיות באותו זמן. "שינוי זה ביעד הגירעון ל-2013 צריך להיות מלווה בחיזוק נוסף של הכלל הפיסקלי והמסגרות הפיסקליות", מסכמת הקרן.

"הירידה ביחס חוב-תוצר הייתה משמעותית משחשבנו"

שר האוצר יובל שטייניץ ציין עם קבלת הדוח כי "אנו שמחים תמיד לקבל את אנשי ההקרן כי הם מציינים דברים טובים וגם רעים. אחת מהמלצות היא הקטנת העוני בכלל, לרבות בקרב ערבים וחרדים בפרט. הם מדגישים גם את תרומתו של התקציב הדו-שנתי בכלל, ובתקופה הזו בפרט. הם מדגישים גם את חשיבות שמירה על המסגרת התקציבית ולא להיענות לכל מיני דרישות. קיבלתי לפני שעה קלה נתונים מעודכנים לגבי יחס חוב תוצר. מסתבר לנו כעת כי הירידה של יחס חוב התוצר הייתה משמעותית יותר ממה שחשבנו - לא ל-74% אלא ל-73%. זה עדיין גבוה אבל מדובר בהישג כי זו אחת מהמדינות היחידות שהחוב ירד. זה מצדיק את העובדה שלא רק שלא הורידו לנו את דירוג האשראי אלא שגם שהעלו לנו אותו".

פיטר דויל, ראש משלחת קרן המטבע, אמר כי "ביצועי הכלכלה הישראלית במצב טוב. אנו רואים חברה חברתית ויש אנשים שאומרים שהמצב לא מספיק טוב. יש מקום לשיפורים, אבל תאמינו לי שבלי צמיחה כלכלית טובה לא היה מקום בכלל לבדוק או לטפל בבעיות הללו. יש קשיים וישראל תצטרך להגיב. הצורה הטובה ביותר להתמודדות היא שמירה על המדיניות על המשמעת התקציבית. זו הסיבה שלעומת מדינות אחרות ישראל אמינה, כי היא שומרת על המסגרות, על הכללים ועל המדיניות".