בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב את בנק מזרחי-טפחות למסור לבני הזוג ג'ולס וברברה נורדליכט מידע על אודות כספים בסך 1.1 מיליון דולר, שהופקדו על ידם בחשבונה בבנק של חברת צ'ירפולי צ'יינג'ד העוסקת במתן שירותי מטבע לרבות שירותי המרת מטבע והעברת כספים.
ביולי אשתקד, הגישו בני הזוג נורדליכט תביעה ע"ס 3.5 מיליון ש"ח (לצורכי אגרה) כנגד החברה והבנק, ובה נטען כי הם ביקשו להעביר כספים מארה"ב לישראל במטרה לשלם את התמורה הנדרשת לרכישת
נכס ברעננה, לאחר שהחליטו לעלות לישראל ולהשתקע בה לשארית חייהם.
בתביעה נאמר כי את העברת כספי התמורה, בסך 1.1 מיליון דולר, ביצעו התובעים באמצעות חשבון הבנק של חברת צ'ירפולי המתנהל במזרחי-טפחות, ועם הופעת סכום ההפקדה בחשבון האמור פנו נציגי הבנק לבא כוח התובעים לבירור מקור הכספים והובהר לנציגי הבנק מהו מקור הכספים, מה ייעודם ולאן יש להעבירם.
אולם, נטען בתביעה, הכספים "נעלמו" משל בלעה אותם האדמה ורוב רובו של סכום ההפקדה לא הושב לתובעים מעולם. לדבריהם, הכספים הועלמו בסיועו של הבנק אשר לא זו בלבד שאפשר את העברתם שלא בהתאם לייעודם, אלא בכך שסירב בזמן אמת ועודו מסרב למסור לתובעים כל מידע הנוגע לכספם. לדבריהם, בניגוד לחובות המוטלות על הבנק ובסתירה להוראות מפורשות שקיבל להעברת הכספים לאחר המרתם לשקלים, "העלים" הבנק את הכספים ועד היום לא ברור מה עלה בגורלם.
שהתובעים ילינו על עצמם
בכתב ההגנה טען הבנק כי התובעים הפקירו את זכויותיהם הכספיות בידי חברה שאינה מורשית לפעול כתאגיד בנקאי ומשבחרו להפקיר את כספם ולהניחו על קרן הצבי אל להם לבוא בטענות כלפי הבנק. עוד טען הבנק כי יש לסלק את התביעה כנגדו על הסף בשל העדר יריבות בינו לבין התובעים.
התובעים ביקשו מבית המשפט לחייב את הבנק לחשוף בפניהם את מלוא המידע הנוגע לחשבון ההמרה על-מנת שיוכלו לברר לאן הועברו הכספים אשר הופקדו על ידם וכיצד נגזל כספם.
בתגובה לבקשה, טען הבנק כי המידע המבוקש חוסה תחת חסיון בנקאי-לקוח והדגיש את זכותו של הלקוח לסודיות המידע בדבר חשבונותיו ופעילותו העסקית ביחסיו עם התאגיד הבנקאי. לדברי הבנק, חובת נסודיות מקימה לבעל חשבון הבנק חיסיון מפני מסירת מסמכים הנוגעים לחשבונותיו.
בתגובה לבקשה, טען הבנק כי הוא מנוע מלענות על שאלות ולמסור לצדדים שלישיים מסמכים הקשורים לחשבון בנק מבלי שבעל החשבון יתיר זאת, או מבלי שבית המשפט ייתן צו המסיר את החיסיון הבנקאי והמתיר לבנק לענות על שאלות ולמסור מסמכים.
אולם השופטת המחוזית בתל אביב ד"ר דפנה אבינאלי ציינה כי הבנק נמנע במופגן למסור מידע על אודות הכספים בסך 1.1 מיליון דולר והוא אף מסרב אפילו לומר מה היה הסכום אשר לפי השער הומר לשקלים מהסך של 1.1 מיליון דולר? האם הכסף יצא מהחשבון המתנהל על שם החברה בהתאם להוראתה ?ומתי?
לדברי השופטת, פרטים מינימליים אלה מצויים בידיעתו של הבנק ומסירת נתונים על אודותיהם לתובעים בעלי הכסף אינה נוגדת את חובת הנאמנות של הבנק כלפי החברה ואין בה כדי לפגוע בזכויותיה כמלוא הנימה.
השופטת הדגישה כי התחמקות הבנק ממסירת המידע מצדיקה היענות לבקשת התובעים למתן צו גילוי ועיון במסמכים, זאת כדי לאפשר לבית המשפט ולבא כוח התובעים לקבל מידע ולו ראשוני על אודות הכספים שהופקדו כדין בחשבונה של החברה, ואשר היו מיועדים לדברי התובעים לביצוע עסקת מקרקעין, אך נגוזו ועקבותיהם לא נודעו עד עצם היום הזה.
לפיכך, הוציאה השופטת כנגד הבנק צו גילוי מסמכים שנועד לדבריה על-מנת להתחקות אחר הכספים מיום הפקדתם בחשבון, המרתם לשקלים ומשיכתם מהחשבון בהתאם להוראתה של החברה או מי מטעמה. כך, ציינה השופטת יוכלו התובעים להיווכח אם אכן הכספים הוצאו מהחשבון במועד כלשהו או שמא ואולי הם נמצאים עדין בחשבון ומשמשים למטרה אחרת מזו שלה יועדו.
אבינאלי הוסיפה שאם יסבור הבנק כי מסירת פרטים על אודות הגורם שקיבל את הכספים לאחר שאלה הוצאו מהחשבון נוגדת את החיסיון, יפנה בבקשה מתאימה לבית המשפט על-מנת שתינתן החלטה בנושא זה.
