שולה זקן לא התערבה בנושאים המקצועיים של לשכת השר אהוד אולמרט, וגם אם מדי פעם נכנסה לדיונים - לא הבינה בנעשה בהם. כך העיד (יום א', 10.11.13) אלדד רוטמן, שהיה מיועציו של אולמרט במשרד התמ"ת. לדבריו, תפקידה העיקרי של זקן היה קביעת לוח הזמנים של הלשכה.

השופט דוד רוזן תהה, האם זקן הגיעה למעמדה הבכיר רק כמי שניהלה לוחות זמנים. רוטמן השיב, כי בירושלים נחשבה זקן ל"יותר מאשר ראש העיר", אם כי לא הייתה הצדקה ממשית למעמדה - אותו הסביר בשנותיה הרבות לצידו של אולמרט. רוטמן אישר את דבריה של זקן, לפיהם מסמכים יצאו מלשכתו של אולמרט רק באישורו של עובד יחזקאל. זה היה הסברה של זקן לכך שהעבירה מסמכים פנימיים לידיו של שמואל דכנר.

בחקירה הנגדית אישר רוטמן, כי עובדי הלשכה התייחסו לבקשותיה של זקן כאילו היו בקשות של אולמרט. לדבריו, זקן מעולם לא נטלה חלק בדיונים המקצועיים, לא קראה את המסמכים המקצועיים ו"ספק רב אם היא הבינה את התחומים המקצועיים של המשרדים שבהם היינו. זה לא יעזור אם הציבור יגיד שהיא הייתה 'מלכת העולם'. זו איזושהי תמונה סקסית שהציבור והתקשורת מתארים לעצמם".


"זרקו אותי בתחנה המרכזית"


התובע, עו"ד יוני תדמור, שאל האם זקן הייתה ממונה על יחזקאל. רוטמן השיב, שבהיררכיה המקצועית - כמי שהוגדרה כ"יועצת בכירה" - היא הייתה הממונה על יחזקאל, אם כי שב ואמר שאינו זוכר כל מעורבות שלה בנושאים מקצועיים.

רוטמן אישר, כי הגורמים המקצועיים בלשכתו של אולמרט לא יכלו להשתלט על כל החומר ולכן השתמשו בטכסטים שנכתבו בידי גורמים אינטרסנטיים. עוד אישר, במילה "ודאי", שהייתה התייעצות של לשכת השר עם אותם גורמים אינטרסנטיים ואף העבירו טיוטות לעיונם. תדמור אמר, כי אינו יכול לקבל את הטענה שמדובר בשגרת עבודה, וכי היחס של זקן לדכנר היה תוצר של הקשרים המושחתים ביניהם.

פנינה איפרגן, שהייתה מעובדות לשכתו של אולמרט בעיריית ירושלים ובמשרד התמ"ת, אמרה שזקן עסקה בלוחות הזמנים, בעניינים פוליטיים ובענייניו הפרטיים של אולמרט, אך לא בנושאים מקצועיים. היא סיפרה, כי שוטרים באו לביתה בשעת בוקר מוקדמת ונטלו אותה לחקירה למרות מצבה הרפואי, וכי החוקרת צעקה עליה שוב ושוב שהיא "שקרנית". אחרי החקירה, אמרה בתשובה לשאלתו של עו"ד דב גלעד כהן, סניגורה של זקן, "זרקו אותי בתחנה המרכזית ברמלה ואמרו לי: תחזרי לבד הביתה".

לדברי איפרגן, מצב בו גורם חיצוני מכין מכתב והוא נשלח בידי המשרד כמות שהוא, קיים בכל משרדי הממשלה. היא סיפרה, כי זקן ודכנר היו הולכים יד ביד במסדרונות הלשכה, ניכר היה שהם מיודדים מאוד ודכנר הציע לזקן לעבור לעבוד איתו, אך הוא לא קיבל מזקן יחס מועדף.


לא היה נעים לה לאשר


בחקירה הנגדית אישרה איפרגן, כי מעמדה של זקן היה בכיר מזה של יחזקאל מכוח קרבתה לאולמרט וכי עובדות הלשכה התייחסו לבקשותיה ככאלו של אולמרט. עוד אישרה, כי היא קיבלה הנחיות מזקן בנוגע לטיפול בפרויקט צוק מנרה של הלל צ'רני בו היה מעורב דכנר. בעדותה במשטרה אמרה איפרגן, כי לא היו מפגשים בין זקן לדכנר מחוץ למשרד; בעדותה אמרה, כי לא היה לה נעים לאשר שהיו מפגשים כאלו וכי לא היו לדכנר שום קשרי עבודה. תדמור טען, כי במשטרה אמרה איפרגן את האמת, שכן אז בכלל לא עלה נושא היחסים בין דכנר לזקן.

יו"ר הפועל ירושלים לשעבר, דני קליין, אישר שהסיע פעם את זקן למפגש עם דכנר ברמת גן והיא יצאה ממנה נסערת. זקן טענה, כי יצאה מפגישה זו נסערת מאוד בשל התנהגותו של דכנר, ומאז לא נפגשה איתו. בחקירה הנגדית אמר קליין, כי זקן לא שיתפה אותו בסיבה להיותה כה נסערת. לטענת המדינה, פגישה זו לא הייתה ולא נבראה, ומהווה הסבר כוזב לניתוק הקשרים בין דכנר לזקן לאחר שהאחרונה הפסיקה את עבודתה בשירותו של אולמרט.