האם נטילת עיתון על-ידי הנהג כשהוא מחוץ לרכב החונה, לאחר שסיים את פעולת התדלוק, מתיישבת דווקא עם ההנחה כי הוא ביקש לעיין בעיתון כשהוא מחוץ לרכב ולא להתיישב על כיסא הנהג מיד לאחר נטילת העיתון? בסוגיה זו יצטרך להכריע בית המשפט המחוזי בתל אביב, בעקבות ערעורה של חברת הביטוח איילון על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב.

בפני שופט השלום שי מזרחי התבררה תביעתו של ניר לוי נגד איילון. הפן העובדתי אשר לא היה שנוי במחלוקת היה כדלקמן: לוי נוהג ברכב ומגיע לתחנת דלק. במושב האחורי יושב חברו. לוי יוצא לתדלק את הרכב, מקבל עיתון ומבקש למסור אותו לחברו אשר פותח לשם כך את דלת ההזזה האחורית של הרכב. העיתון מגיע ליעדו. לוי מסיים לתדלק ומבקש לקחת את העיתון בחזרה לידיו, הוא מושיט את ידו אל חברו ובדיוק באותו הרגע נטרקת על ידו דלת ההזזה.

השופט מזרחי התבקש להכריע בשאלה האם מדובר בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וקבע כי אכן מדובר בתאונת דרכים מאחר שטריקת דלת הרכב כמוה כשימוש ברכב למטרות תחבורה וכי פגיעתו של התובע קשורה בקשר סיבתי, עובדתי ומשפטית לשימוש האמור, זאת גם חרף העובדה כי כל שביקש הוא לקחת עיתון מחברו.

מזרחי השתכנע כי נסיבות התאונה מסבירות במשמע את כוונתו של התובע אשר ביקש מיד לאחר נטילת העיתון להתיישב בכיסא הנהג ולהמשיך בנסיעה, כל זאת לאחר שסיים את תדלוק הרכב, וכי כל מסקנה אחרת היא בלתי סבירה.

לדעת מזרחי, טריקת הדלת קשורה סיבתית (הן עובדתית והן משפטית) למטרה התחבורתית של התובע בהמשך הנסיעה, ולא ניתן להתעלם מן התמונה הכוללת המצטיירת. לדברי השופט, סגירת הדלת הייתה חיונית להמשך הנסיעה שכן נסיעה בדלת פתוחה הייתה עלול להוות סכנה לחברו של התובע אשר ישב לצידה.

מזרחי הוסיף כי התובע לא ניתק את הקשר עם הרכב וכי לקיחת העיתון אינה אלא פעולה שולית-נסיבתית, שאין בה כדי לאיין את מכלול הנסיבות כולו. בנוסף, לא ניתן להתעלם מהעובדה לפיה הדלת נטרקה דווקא בתום פעולת התדלוק ורגע לפני המשך הנסיעה ולא קודם לכן.

אשר על כן קבע מזרחי כי המדובר בתאונת דרכים על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וכי התובע זכאי לפיצוי בגין התאונה.

אולם חברת הביטוח איילון אינה משלימה עם קביעת השופט ומבקשת מבית המשפט המחוזי לקבוע כי התאונה אינה מהווה בגדר תאונת דרכים כמובן במונח בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וכפועל יוצא מכך לדחות את התביעה כנגדה.

לטענת איילון, באמצעות עו"ד אריה קנדל, שופט השלום טעה משביסס החלטתו על בסיס הנחה עובדתית שגוייה ובלתי מבוססת, ולפיה התובע ביקש מיד לאחר נטילת העיתון להתיישב בכיסא הנהג ולהמשיך בנסיעה כל זאת לאחר שסיים את תדלוק הרכב.

לדעת איילון, מסקנה זו של השופט אין לה על מה שתסמוך הן לאור המסכת העובדתית שנפרסה בפניו והן לאור שורת ההיגיון וניסיון החיים. לדעת איילון עצם נטילת העיתון על-ידי התובע כשהוא מחוץ לרכב החונה ולאחר שסיים את פעולת התדלוק, מתיישבת דווקא עם ההנחה כי הלה ביקש לעיין בעיתון כשהוא מחוץ לרכב, ולא להתיישב על כיסא הנהג מיד לאחר נטילת העיתון.

לדעת איילון, אילו ביקש לוי להמשיך בנסיעה מיד בתום פעולת התדלוק מדוע היה עליו ליטול עמו את העיתון כשהוא מצוי מחוץ לרכב? לטענת איילון, שורת ההיגיון וניסיון החיים מלמדים כי נהג המבקש ליטול עיתון לידיו כשהוא מחוץ לרכב עושה כן על-מנת לקרוא ולעיין בעיתון ולא על-מנת להתחיל בנסיעה תכף לאחר נטילת העיתון לידיו. זאת ועוד, נהג המבקש להמשיך בנסיעה מיד בתום פעולת התדלוק שהסתיימה, אינו נוטל עיתון לידיו כשהוא מחוץ לרכב.

איילון טוענת כי ברור הוא שפעולת נטילת עיתון מרכב חונה אינה מהווה בגדר פעולה אקטיבית שנועדה לקדם את התחלת הנסיעה.