אנשים מתוחים או בעלי נטייה לדאגת יתר נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח את מחלת האלצהיימר, כך על-פי מחקר חדש.
חוקרים במרכז הרפואי של אוניברסיטת רוש בשיקגו גילו, כי אנשים החווים לעיתים תכופות רגשות שליליים כמו דיכאון וחרדה נמצאים בסיכון גבוה פי 2 מאלו שאינם נוטים לחוות רגשות אלו, לפתח את מחלת האלצהיימר.
החוקרים העלו את הממצאים ממחקר מקיף שנעשה בקרב נזירות קתוליות מבוגרות, כמרים ואחים במנזר. המחקר התמקד ב-797 אנשים, בגיל הממוצע של 75, והעריך את מצבם הן תחת לחץ פסיכולוגי והן במצב של הדרדרות מנטלית.
המשתתפים במחקר מוינו על-ידי כך שנתבקשו לדרג את רמת הסכמתם (מסכים בתוקף, לא מסכים וכו') מול הצהרות כדוגמת "אני לא דאגן" ו "אני נוטה לעיתים תכופות לכעוס על הדרך בה אנשים מתיחסים אלי".
במהלך כ-4.9 שנים של מעקב, 140 אנשים שהשתתפו במחקר פיתחו אלצהיימר. מספר חולי האלצהיימר מתוך אלו שדורגו בראש "טבלת הלחץ" היה כפול מאשר מספר החולים שדורגו בתחתית הטבלה (10% האחרונים).
"אנשים הם שונים האחד מהשני בנטייתם לחוות לחץ נפשי וזוהי תכונה המאפיינת אישיות יציבה במהלך תקופת הבגרות", אמר רוברט ווילסון, מוביל המחקר שפורסם היום בכתב העת הנוירולוגי. העיתון יוצא לאור על-ידי האקדמיה האמריקנית של הנויורולוגיה.
נטייה למתח ולדכאון קשורה גם להתדרדרות בזכרון הארעי (הקצר, י.ג.)...כמו היכולת לזכור רשימה של מילים או סיפור, למשל. בעיות זכרון מסוג זה נפוצות אצל חולי האלצהיימר".
נתון נוסף עליו מצביע המחקר הוא כי היכולת לזכרון-ארעי פעמים רבות התדרדרה פי 10 מהר יותר אצל אלו שדורגו כנוטים לדכאון מאשר אצל אלו שדורגו בתחתית הטבלה.
ווילסון ציין כי הממצאים הללו חשובים ביותר מאחר והראיות מצביעות על כך כי השפעות שליליות רבות, כמו מתח, על המח, יכולות להחסם על-ידי תרופות, בינהם תרופות נוגדות דכאון. אך הוא מיהר והזהיר כי "דרושים מחקרים רבים נוספים לפני שנוכל לקבוע באופן נחרץ האם השימוש בתרופות נגד דכאון אכן יכול לסייע בהפחתת הסיכון של פיתוח מחלת האלצהיימר.
