שרת המשפטים,
איילת שקד, סבורה שיש להפקיד את מינוי היועץ המשפטי לממשלה בידי שר המשפטים ולבטל את ועדת האיתור הציבורית, שהוקמה על-פי המלצות ועדת שמגר בעקבות פרשת בראון-חברון. היא דיברה בראיון שהתפרסם (יום ו', 5.2.16) בעלון השבת "גילוי דעת".
שקד אמרה: "קשה מאוד למנות היום אנשים ראויים למשרות בכירות בגלל הליכים מסובכים, ועדות מיותרות והתערבות משפטית. מרגע שהממשלה נדרשה למנות בכירים, נותר המועמד חשוף בצריח לקיתונות ביקורת ציבורית ומשפטית, והתחושה היא שכל תגובה עניינית שתינתן לא תספק את הרצון העז לטרפד את המינוי". לדבריה, הסאגה סביב מינויו של
אביחי מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה היא רק דוגמה אחת מני רבות למצב זה.
שקד המשיכה: "בעיני ראוי שכל שר ימנה את נושא המשרה הרלוונטי למשרדו. כשם שהשר לביטחון פנים ממונה על מינוי המפכ"ל, כך שר המשפטים צריך להיות ממונה על מינוי היועץ המשפטי לממשלה. אני מאמינה שצריך לפעול להגברת המשילות בישראל בדחיפות, וביטול שיטת ועדת האיתור הוא אחת הדרכים. כולנו נרוויח מהמהלך הזה: הממשלה תוכל ליישם את מדיניותה ולפעול למען הציבור שבחר בה, במקום ללכת על ביצים ולנהוג משנה זהירות היכן שאין צורך".
News1 שאל את שקד בנוגע לפרשת בראון-חברון, בעקבותיה הוקמה ועדת שמגר והחל ההליך הנוכחי של בחירת היועץ המשפטי. היא השיבה: "גם אז המינוי נכשל ומנגנוני האיזונים והבלמים הקיימים הוכיחו את עצמם, ואילו שתי ועדות האיתור האחרונות לא הצליחו לבצע את המוטל עליהן ולהציג לממשלה שלושה מועמדים. בכל מקרה, בג"ץ יושב על המדוכה ובודק את סבירות המינוי, ויש לזכור שהיום קיימת גם ועדת טירקל לבחינת מינויים בכירים.
"לעניות דעתי, ועדת האיתור פוגעת בסמכות הממשלה לבחור את המועמד המתאים מבחינתה ובכך מצרה את צעדיה של הממשלה ללא תועלת ממשית. טובי היועצים המשפטיים במדינת ישראל לדורותיה, כדוגמת
מאיר שמגר,
אהרן ברק ו
יצחק זמיר, נבחרו ע"י הממשלה ללא ועדת איתור והמציאות מוכיחה שסרבול תהליך הבחירה אינו בהכרח ערובה לתוצאה טובה יותר".
בנוגע ליחסים בין הרשויות אמרה שקד ל"גילוי דעת", כי "יש לשמור על איזון בריא וראוי ביניהן. המצב היום לוקה בחוסר איזון. מאז מהפכת 'הכל שפיט' של הנשיא אהרן ברק, הרשות השופטת לעיתים מנכסת לעצמה סמכויות מתחומי אחריותה של הרשות המחוקקת והמבצעת.
"כל מדינה דמוקרטית זקוקה למערכת משפט עצמאית וחזקה, אולם לא ייתכן שנבחרי הציבור שבחר העם לא יוכלו לפעול בדרכים המקובלות ובעבור האזרחים שבשמם הם נמצאים בכנסת. על נבחרי הציבור מוטלת האחריות, ולכן צריכה להיות להם גם הסמכות".