"רוב הבניינים שחוזקו במסגרת תמ"א 38 הם במרכז הארץ, באזורי הביקוש, לאורך החוף, לא על קו השבר הסורי אפריקני", כך דיווח מתן שחק, חוקר מרכז המחקר והמידע של הכנסת לוועדת הפנים בראשות ח"כ ווליד טאהא שדנה היום בהערכות המדינה לרעידות אדמה ובהצעת חוק התכנון הבנייה, תיקון מס' 136 - התוכנית לעמידות בפני רעידות אדמה. לדבריו: "תמ"א 38 השיגה הישגים דלים - במשך שנות יישומה חוזקו ומוגנו מתוקפה בפועל 1,337 מבנים הנאמדים בכ-1.7% מהמבנים המצריכים זאת בכל הארץ.
לאחר שנציגת מנהל התכנון הציגה לוועדה את הצעת החוק, תיקון 136, המכונה "חלופת שקד", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ ווליד טאהא: "לא הצלחתי להבין - אם אנו בדיון על הערכות לרעידות אדמה או על פתרונות דיור. כל תוכנית, אם אינה קשורה לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה בכל היישובים, לא רק באזורי ביקוש, מחטיאה למטרה. אנו רוצים דיון על הערכות לרעידות אדמה, והוועדה מתכוונת לבחון כמה החלופה המוצעת תשפיע על הערכות זו. אם הממשלה מעוניינת בתוכנית שמציעה פתרונות דיור, זה חשוב מאד, אבל זה נושא אחר".
מנתונים נוספים שהציג לוועדה חוקר המממ מתן שחק עולה כי התמ"א יושמה בעיקר באזורי הביקוש: כ-76% מהמבנים שחוזקו ומוגנו הם במחוזות תל אביב והמרכז, כ-13% במחוז חיפה, כ-5% במחוז ירושלים, וכ-5% במחוזות צפון ודרום יחד. במסגרת התמ"א התווספו 13,124 דירות, כ-80% מהן באזורי הביקוש - מחוזות תל אביב ומרכז. בשנים 2017-2020 החלה בנייתן של כ-23 אלף דירות מתוקף תמ"א 38, שהן כ-11% מכלל התחלות הבנייה וכ-55% מהדירות בהתחדשות עירונית שהחלה בנייתן. משך הפרויקט הכולל, מהגשת בקשה להיתר ועד סיום הפרויקט, התארך משנתיים וחצי בשנת 2010 ליותר משבע שנים בשנת 2020.
בשנת 2019 החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה על סיום תמ"א 38 עד 2022, בשל כמה כשלים:
- כישלונה בקידום חיזוק ומיגון מבנים בהיקף הנדרש.
- אי-ישימותה ביישובי הפריפריה, בהם חיזוק ומיגון המבנים נדרש במיוחד.
- ככלי לציפוף המרקם הבנוי ("התחדשות עירונית") יצרה התמ"א בעיות תכנוניות ועירוניות בשל היעדר תכנון, והיעדר מענה לצרכי התשתיות ומבני הציבור הנדרשים לציפוף הנוצר מיישומה.
בשנים 2008-2017 נבנו במימון המדינה ממדים בכ-10,700 דירות ב-42 יישובים בעוטף עזה, בהשקעה כוללת של כ-1.7 מיליארד ש"ח. בשנים 2022-2019 הוקצו למיגון בתי מגורים הסמוכים לגבול הצפון כ-354 מיליון ש"ח (יישובים הנמצאים במרחק של עד קילומטר מגבול הצפון). 35 מיליון ש"ח נוספים הוקצו למיגון וחיזוק דירות הדיור הציבורי. משרד הבינוי והשיכון סבסד בשנים 2014-2020 חיזוק של 133 מבנים שבהם 2,883 דירות, רובם המכריע בערים באזורי הסיכון לרעידת אדמה, בתקציב של כ-233 מיליון ש"ח. מספר הדירות שחוזקו ויחוזקו באמצעות סיוע של משב"ש בשנים 2022-2014 הוא כעשרה אחוז מכלל הדירות המצריכות חיזוק בעשרת היישובים באזורים המועדים לרעידות אדמה. בקצב זה, ידרשו כ-80 שנה לסיים את חיזוק דירות המגורים בעשר ערי הפריפריה הנמצאות באזור סיכון מוגבר לרעידת אדמה.
רות שורץ חנוך, סגנית מנכ"לית מינהל התכנון הציגה לוועדה את התוכנית שבבסיס הצעת החוק: "מה היו הבעיות המרכזיות בתמ"א 38? 51% ממבני התמ"א מומשו במחוז תל אביב, 19% נוספים במחוז מרכז ו-עוד 16% במחוז חיפה. תמ"א 38 לא הביאה לקיצור הזמן להוצאת היתר. הצעת החוק שלפנינו מגדירה מבנה הטעון חיזוק בשלושה מסלולים: מבנה המשמש למגורים שניתן היתר לבנייתו לפני 01.01.1980. שתי קומות מעל פני הקרקע שתי יח"ד. שלא בוצעו במבנהע בודות חיזוק מפני רעידת אדמה, ושבחישוב השטח הקיים של המבנה לא יובאו בחשבון שטחי בניה שנבנו שלא כדין".
היא הציגה תוכנית לדוגמה בסמכות מקומית: "איחוד 3 מגרשים עם 3 מבנים, הקמת 2 מבנים חדשים עם חניון משותף, הפקעה להרחבת מדרכות והקמת מרפאת קופת חולים בקומת הקרקע של מבנה אחד וגן ילדים במבנה שני".
גם מציעי התוכנית והצעת החוק מסכימים שנדרש מענה משלים לפריפריה: "בהחלטות המועצה הארצית קראה המועצה למשרד האוצר ולוועדת ההיגוי להערכות לרעידות אדמה להגביר פעילותם לתקצוב וסיוע לחיזוק מבני מגורים באזורים המשלבים סיכון סיסמי גבוה עם ערכי קרקע נמוכים, שאינם מאפשרים מינוף כלכלי של זכויות בניה. המועצה סבורה כי נדרשים כלים משלימים נוספים להתחדשות עירונית, וממליצה על הקמת צוות ייעודי שיעסוק בנושאים אלה".
אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה:, אני מחזיק ביי דוח משנת 2001 של משרד השיכון - סקר מצב חדרי ביטחון בקריית שמונה. מדובר בבניינים משנות החמישים והששים, ומאז היו עוד תזוזות קרקע. מאז לא קרה כלום. כשהכל בנוי על השוק הפרטי, מתעלמים מאזורי עדיפות לאומית. הקרקע כאן היא חינם. ליזם עולה אותו דבר לבנות מטר בתל אביב או מטר אצלנו, אבל המחיר שיוכל למכור כאן הוא פחות ממה שעולה לו לבנות. זה מבטיח כשל שוק. אסור להמשיך מה שלא הצליח".
ח"כ ישראל אייכלר: "אמנם רעידת אדמה מסוכנת, אבל היא מתרחשת פעם ב-180 שנה. מח"כ בגין הבנתי שהיא מתרחשת לא רק במוקד, אלא שיש לה השלכות ביישובים כמו צפת וירושלים. הארץ שלנו מספיק קטנה ולא יודעים מה יהיה. מאוד חשוב להשקיע לא רק כשזה כלכלי, כדי שבתים בכל הארץ יחוזקו". יו"ר הוועדה ח"כ ווליד טאהא העיר: "לא זה מה שראינו בהצגת התוכנית". ח"כ אייכלר: "צריך לתת פתרון גם כשזב לא כדאי כלכלית".
ח"כ ולדימיר בליאק: "ב-2005 המדינה הקצתה 3.5 מיליארד שקל לחיזוק מבני ציבור, כמו בתי ספר ובתי חולים. עברו 14 שנה וכמה ניצלו? 140 מיליון. זה בלתי נתפס. אני לא מומחה אבל חושב שזו האחריות שלנו. אני מסכים עם ח"כ איתן גינזבורג שלא לבטל את תמ"א 38, אבל במקביל חייבים לתת מענה לקו השבר הסורי אפריקני המועד לרעידה. הוועדה צריכה לקיים דיון פעם ב-3 חודשים כדי לוודא שמתקדמים".
