חברת קצא"א ושלושה בכירים לשעבר בה נושאים באחריות פלילית לשני אירועי זיהום חמורים שהתרחשו בנחל צין בחודשים יוני וספטמבר 2011, כאשר כמויות גדולות של דלק סילוני פרצו מהצינור שהיא מפעילה. כך קובעת (15.2.22) שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, שרה חביב.
חביב הרשיעה את החברה; את המנכ"ל לשעבר, יאיר וידה; את הסמנכ"ל לשעבר, שלמה לוי; ואת ניר סביון, שניהל את פרויקט שיפוץ הצינור בו אירעו התקלות. המנהלים הורשעו בעבירות על חוק המים, חוק שמירת הניקיון והחוק למניעת מפגעים, ואילו החברה הורשעה בעבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות, השלכת פסולת מסוכנת ברשות הרבים וגרימת מפגעי ריח. המנהלים הורשעו על-פי עקרון האחריות הקפידה, ולפיו אם המדינה מוכיחה את קיומו של האירוע העברייני - על הנאשם להוכיח שלא יכול היה למנוע אותו. קצא"א הורשעה בעקבות הרשעתם של מנהליה.
האירועים התרחשו במהלך תיקון הצינור המוביל דלק סילוני ממפרץ אילת לחוף אשקלון. ביוני 2011 נפגע הצינור במהלך העבודות ודלפו ממנו 722,000 ליטר של דלק, אשר זיהמו 60 דונם בשמורת נחל צין והצריכו פינוי של 26,500 טון קרקע מזוהמת. בספטמבר שוב התבקע הצינור, והפעם דלפו ממנו כמה מאות אלפי ליטרים אשר זיהמו קרקע ברדיוס של עשרות מטרים והיה צורך לפנות 7,200 טון של קרקע מזוהמת.
לדברי חביב, "מקובלת עלי הגישה כי כלל המעורבים בפרויקט והמנהלים בקצא"א אחראים לבטיחות ולחירום, למניעת מצבי חירום/ בטיחות וכו'. גישה זו מתיישבת עם תכלית החקיקה ובוודאי בעבירות עסקינן. כלל הנאשמים שעניינם נדון בפני היום 'נוגעים לדבר', בעלי אחריות מסוימת לפרויקט, כל אחד בהיבטים שונים, ואין לפטור אך אחד מהם מאחריות רק נוכח הגדרת התפקיד שלו". מכאן נובעת האחריותה הקפידה, אותה לא הצליחו הנאשמים לסתור.
אחריות לפני האירוע ואחריות אחריו
חביב מבחינה בפסק הדין בין כשלים שנגעו לפיקוח על הפרויקט והובילו לשני האירועים, לבין כשלים הנוגעים לטיפול באירועים עצמם. וידה הורשע רק בנוגע לטיפול באירועים, בעוד החברה ושלושת המנהלים האחרים הורשעו גם באחריות לעצם התרחשותם. על הכשלים במניעת האירועים אומרת חביב:
"הכשל רובץ אצל הנאשמת הן ביחס להגדרה המצמצמת של הפיקוח והן ביחס להיקפו. שני מפקחים באתר עבודה דוגמת זה דנן [המשתרע על פני חמישה ק"מ], עלול להצביע על זניחת הפיקוח האפקטיבי באתר במובנים של תהליכי העבודה ובטיחות. אין זה די לפקח על טיב ביצוע עבודות השיפוץ, על איכות הצבע והעטיפה של הצינור, ובוודאי אין זה מספק לשלוח לשטח שני מפקחים, שאינם מיומנים בחירום או בתגובה לחירום, אינם מתורגלים בעניין, ואינם מיומנים או מוכשרים לטיפול בחירום ולמנוע אירועי חירום". הדברים אמורים ביתר שאת כאשר מדובר בחומר מסוכן כמו דלק סילוני.
עוד מצביעה חביב על כך, שהפרויקט בוצע בלא עריכת תרגיל לשעת חירום ובלא קביעת נהלים למצב שכזה; "מחדל זה לא יכול שלא לרבוץ לפתחם של מנהלי הפרויקט". לאחר האירוע הראשון אומנם הופקו לקחים, אך לא בנוגע להיערכות לאירוע חירום נוסף - היא מציינת.
סביון נושא באחריות בשל הפיקוח המצומצם מדי ובשל הימנעותו מלהיערך לאירוע חירום. אחריות כבדה יותר רובצת על לוי, מנהלו הישיר של סביון, משום שהייתה זו הפעם הראשונה בה תיקון כזה הוטל על אגף ההנדסה בראשותו - ולכן היה עליו לוודא ביתר שאת את המוכנות לביצועו ולהעניק לסביון הדרכה טובה יותר. לוי כשל גם בהפקת הלקחים מן האירוע הראשון, קובעת חביב.
בנוגע לאחריותו של וידה אומרת חביב, כי אכן אין הוא יכול להיות אחראי לכל אירוע המתרחש בחברה, התרבות הארגונית בקצא"א לא הייתה קלוקלת והוא לא חסך בתשומות ניהול. אולם, היה עליו לוודא את ההיערכות לשעת חירום בשל העברת התיקון לאגף ההנדסה ובמיוחד להורות לערוך תרגול.
חביב זיכתה את המפקחים בשטח, פרוספר אלבז ואריה עמיר, לאחר שקבעה, כי לא היו אורגנים של קצא"א ולכן לא ניתן להטיל עליהם אחריות קפידה. היא גם מותחת ביקורת על ההימנעות מלהעמיד לדין נושאי משרה ונציגים של רשות הטבע והגנים, שעמדו בקשר עם קצא"א בנוגע לתיקון הצינור, אך קובעת שהדבר אינו מהווה אכיפה בררנית. את המדינה ייצגה עו"ד עדי דמתי-שגיא; את קצא"א, סביון, אלבז ועמיר ייצגו עוה"ד
אריה נייגר ויה"ל פורת; את וידה ייצגה עו"ד שרון קליינמן; ואת לוי - עוה"ד מאיר הלה ושרונה כהן.
