הלילה תגיש המדינה בקשות לצווי מניעה

בית הדין לעבודה דחה הלילה (יום ג', 30.8.22) את הבקשה לצווי מניעה לשביתה של הסתדרות המורים, וזאת לאחר שהמדינה הגישה את תגובתה על העתירה. בית הדין דחה למעשה את הדרך שבה שבה ביקש האוצר את צווי מניעה. אם תוגש בקשה ישירה של האוצר לצווי מניעה, היא תידון שוב. השופט אילן סופר כתב בהחלטה בעקבות תגובת המדינה: "לא ניתן להגיש בקשה לסעד זמני במסגרת תגובה. ככל שהמדינה חפצה בכך - עליה להגיש את הבקשה לערכאה המוסמכת".

בסופו של דבר כולנו רוצים הערכה ואמון. לעתים ההערכה היא תשלום ולעתים מילה טובה.

מורתי היקרה, כך קראנו לך לפני אי-אלו שנים כשעוד קירות הלב רעדו והנפש פרפרה בשמחה לקראת המפגש עימך. מורתי היקרה, אני נושא עימי את היום הראשון, את היום השני בחודש הרביעי ואת היום האחרון בחודש התשיעי. אני נושא עימי את החיוך הטוב שהיה נסוך על פנייך, את הגבול שהצבת בנועם, את החומר הלימודי, את הסקרנות שעוררת בי ובחבריי, את הערכים שהטמעת בי בדוגמה האישית, בלי להטיף, בלי לשאת דגלים, בלי כרזות באותיות קידוש לבנה, במבט לעברך בכל בוקר למדתי ערכים, הטמעתי מידות טובות, רכשתי כישורי חיים.

יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, רן ארז, תוקף את הממונה על השכר באוצר, קובי בר-נתן, וטוען כי הוא עורך שינויים באופן חד-צדדי בהסכם שהוא מבקש מארגון המורים לחתום עליו.

כהורה לילדים בבית הספר היסודי, וכן כמורה בעצמי, הבחנתי לאחרונה בצורת התנסחות שהתגנבה אל השיח בקרב הצוותים החינוכיים. בהתחלה גיחכתי מזה, אפילו צחקתי, אבל אז הבנתי שאני היחיד. מילים חדשות חדרו לשיח החינוך וההוראה בישראל, וכולם משתמשים בהם עכשיו. אבל לי? לי המילים האלה גורמות לי לעקם את האף ולהרים גבה.