האינפלציה בארה"ב עלתה בחודש ספטמבר ל-8.2% ב-12 החודשים הקודמים (לעומת 8.1% באוגוסט), לאחר עלייה של 0.4% במדד באותו חודש. הדבר מלמד, כי העלאות הריבית החדות של הפדרל ריזרב (מאפס ל-3.25% בתוך שנה) אינן מצליחות לבלום את ההתייקרויות ולפיכך הבנק המרכזי צפוי להמשיך במדיניות זו - העלולה להכניס את ארה"ב ומדינות רבות אחרות למיתון ואף לגרום משבר חוב במדינות מתפתחות.
האינפלציה הגואה והמתמשכת היא הבעיה הפוליטית מספר אחת של הדמוקרטים בראשותו של הנשיא
ג'ו ביידן לקראת בחירות האמצע בעוד 26 יום, בהן ייבחרו כל חברי בית הנבחרים ו-35 מחברי הסנאט. הדמוקרטים צפויים לאבד את הרוב בבית הנבחרים ואולי גם בסנאט, מה שיהפוך את ביידן במידה רבה ל"ברווז צולע" במחצית השנייה של כהונתו. נכון לעכשיו, הממשל נכשל בכל צעדיו שנועדו להיאבק באינפלציה. המחירים עלו בחודש שעבר למרות הירידה במחירי האנרגיה, מה שמלמד על עומק הבעיה והתרחבותה בכל המגזרים החשובים של המשק האמריקני.
יעד האינפלציה של ה"פד" הוא 2%, בדומה לרוב המדינות המפותחות (ובכללן ישראל). אולם, האינפלציה גבוהה בהרבה מאז תחילת 2021 ופרוטוקולים של ה"פד" שפורסמו אמש הראו עד כמה ראשיו הופתעו מן הקצב המהיר שלה. בתחילת סבר הבנק המרכזי, כי מדובר בהתאוששות חיובית מן הקורונה ובשימוש בטריליוני הדולרים שהזרימו ממשלי טראמפ וביידן למשק בעיצומה של הקורונה. רק לאחר מספר חודשים הבין ה"פד", באיחור משמעותי, כי מדובר בבעיה עמוקה ומתמשכת.
בבסיס האינפלציה עומדים שני גורמים הנובעים מן הקורונה: המשך השיבושים בשרשרת האספקה, בשל סגרים חוזים ונשנים בסין ובשל חוסר יכולתם של יצרנים לעמוד בביקושים המואצים לאחר המגיפה; ומחסור חמור בידיים עובדות, כאשר מיליוני אמריקנים לא חזרו לעבודה, על כל מובטל יש שתי משרות פנויות והעובדים מנצלים את המחסור כדי לדרוש ולקבל העלאות שכר. לכך נוספה המלחמה באוקראינה, אשר הזניקה את מחירי האנרגיה - למרות שארה"ב כמעט ואינה מייבאת נפט וגז; החברות המקומיות יישרו קו עם המחירים העולמיים הגואים.
הכלי המרכזי למאבק באינפלציה הוא הריבית, שכן ככל שהכסף מתייקר - השימוש בו פוחת והמחירים יורדים. אולם, בדרך כלל העלאות ריבית מוליכות למיתון; ה"פד" מקווה, כי המחסור בידיים עובדות יגרום לכך שהפעם יהיה מדובר בהאטה בלבד, שכן המשרות הפנויות יתמלאו ולא תיווצר אבטלה גבוהה, שהיא התוצאה המרכזית של מיתון. התחזיות המעודכנות למשק האמריקני מדברות על צמיחה כמעט סמלית של כ-1% בשנה הבאה; מבחינה פורמלית, מיתון הוא שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית.
העלאת הריבית על הדולר משפיעה במישרין על כל העולם, כאשר המטבע האמריקני מתחזק והייבוא מתייקר - מה שמוסיף למדורת האינפלציה במדינות נוספות. בגוש האירו ובבריטניה האינפלציה כבר גבוהה מאשר בארה"ב ועומדת על שיעור קרוב לדו-ספרתי. בנוסף לכך, התחזקות הדולר מקשה על מדינות מתפתחות שנטלו הלוואות במטבע האמריקני, וממילא סובלות מן ההשלכות הקשות של הקורונה.
