תוכניתו של השר
יריב לוין לרפורמה במערכת המשפט היא תוכנית לריסוק המערכת, ואם תתממש "תיזכר שנת ה-75 כשנה שבה נפגעה זהותה הדמוקרטית של המדינה פגיעה אנושה". כך אומרת (12.1.23) נשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות, במתקפה חריפה ביותר על התוכנית שהציג לוין.
חיות דיברה בכנס האגודה למשפט ציבורי, וכינתה את התוכנית "מתקפה שלוחת רסן על מערכת המשפט, משל הייתה אויב שיש להסתער עליו ולהכניעו. למרבה הציניות, הוגי התוכנית מכנים אותה תוכנית 'לתיקון' מערכת המשפט. ואני אומרת - זו תוכנית לריסוק מערכת המשפט. היא מיועדת להנחית מכה אנושה על עצמאותה ואי-תלותה של הרשות השופטת ולהפוך אותה לרשות שותקת".
חיות הוסיפה: "העצמאות ואי-התלות השיפוטית הן נשמת אפו של בית המשפט, ובלעדיהן לא יוכלו שופטי ישראל למלא את תפקידם כמשרתי הציבור וכנאמניו". לדבריה, "שלטון הרוב הוא עיקרון יסוד העומד בבסיס המשטר הדמוקרטי - אך הדמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב. כל הטוען כי הרוב שבחר את נציגיו לכנסת, נתן להם בכך 'צ'ק פתוח' לעשות ככל העולה על רוחם, נושא את שם הדמוקרטיה לשווא".
אולי גם לא "ספק סביר"?
בית משפט במדינה דמוקרטית חייב לתת הגנה אפקטיבית לזכויות האדם והאזרח במדינה, המשיכה חיות. תוכניתו של לוין "מבקשת ליטול מידי השופטים את הכלים המשפטיים המשמשים אותם להגנה על זכויות הפרט ועל שלטון החוק. התוכנית מדברת על פסקת התגברות אשר תשלול מבית המשפט את האפשרות לבטל חוקים הפוגעים באופן בלתי מידתי בזכויות אדם חוקתיות, ובהן הזכות לחיים, לקניין, לחופש התנועה ולפרטיות, וכן זכות היסוד ל
כבוד, וכנגזרת ממנה - הזכות לשוויון, הזכות לחופש ביטוי ועוד.
"פסקת ההתגברות המתוכננת נותנת הכְשר לכנסת, בתמיכת הממשלה, לחוקק באין מפריע חוקים שיפגעו בזכויות אלה. לכן טועה מי שחושב שפסקת ההתגברות 'מתגברת' על בית המשפט. לאמיתו של דבר מדובר בהתגברות על זכויות אדם של כל פרט ופרט בחברה הישראלית".
חיות יצאה נגד ההצעה לביטול עילת הסבירות, "אשר מכוחה פוסל בית המשפט במקרים מתאימים החלטות של רשויות השלטון שנפל בהן פגם מנהלי - למשל, של שרירות, התעלמות משיקולים רלוונטיים או איזון לא נכון בין השיקולים הצריכים לעניין". היא העירה בציניות, כי השלב הבא עלול להיות ביטול קביעת "ספק סביר" במשפט הפלילי ושאלות של סבירות בדיני הנזיקין. "מכאן קצרה הדרך עד למחיקת פרקים נרחבים בענפי המשפט הישראלי השונים, הטובלים כולם באמות מידה ערכיות שעל השופט לבחון ולהכריע בהן", הזהירה חיות.
בית המשפט לא ייאלם דום
לדברי חיות, בית המשפט פועל באחריות ומשתמש בכלים אלו בריסון. כך למשל, בג"ץ ביטל 21 חוקים בלבד מאז חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, וגם ביטול החלטות של רשויות מינהליות בעילת הסבירות אינו חזון נפרץ בפסיקת בתי המשפט. "בית המשפט נמנע מלהמיר את שיקול דעת הרשות בשיקול דעתו שלו. אך הציפייה כי בית המשפט ייאלם דום גם באותם מקרים חריגים שבהם השלטון מפר את חובותיו כלפי הפרט - היא ציפייה מסוכנת. היא סותרת את מקומו של בית המשפט במערך האיזונים הדמוקרטי".
חיות הדגישה: "הכלים המשפטיים שאותם מבקשת תוכנית השינויים לבטל, ישללו למעשה מבית המשפט את יכולתו לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית, אשר בהסתמך עליה יכול כל אזרח ותושב להעלות בפני בית המשפט טענות והשגות כנגד פעולות שביצעו רשויות השלטון. מדובר בשלילת כלים משפטיים השייכים לציבור, שקיימים עבור הציבור, ושמופעלים על-ידי בית המשפט לטובת הציבור. בעזרת כלים אלה מעניק בית המשפט סעד לכל מי שנגרם לו עוול המצריך תיקון, ושומר על שלטון החוק ועל זכויות אדם שהינם עקרונות יסוד של הדמוקרטיה".
חיות הזהירה, כי הימנעות מפסילת חוקים הייתה מונעת פגיעה בזכויותיהם של חיילים עצורים והענקת הבטחת הכנסה לבעלי רכב. ואילו מניעת פסילת החלטות בלתי סבירות, הייתה מונעת איסור ניתוק חשמל לדלים באמצעים, הימנעות מחובת מיגון מלא בעוטף עזה והימנעות מהגנה על התקשורת ו
חופש הביטוי. "אם החלטות השלטון יהיו סוף פסוק ובית המשפט יהיה נטול כלים למילוי תפקידו - לא ניתן יהיה להבטיח הגנה על זכויות באותם המקרים שבהם רשויות השלטון תפגענה בהן בחקיקה או בהחלטה מנהלית, במידה העולה על הנדרש", הזהירה.
"שינוי זהותה הדמוקרטית של המדינה"
בנוגע להצעה לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים אמרה חיות, כי היא מבוססת על טענות חסרות בסיס עובדתי כאילו השופטים שולטים בה. "אף שיטה למינוי שופטים אינה חסינה לחלוטין מפני אירועים חריגים, ולכל השיטות יש יתרונות וחסרונות. אך בסופו של דבר, השיטה הישראלית למינוי שופטים היא מאוזנת, מקצועית, ומבטיחה ייצוג הוגן ומלא לכל הגורמים הרלוונטיים. לא בכדי זוכה השיטה שלנו להערכה רבה בעולם, ובזכותה מונו בישראל לאורך השנים אלפי שופטים ורשמים מצוינים - אשר עשו ועושים את מלאכתם במסירות, ומתוך מחויבות עמוקה לשלטון החוק ולציבור הישראלי כולו".
חיות המשיכה: "הטענות חסרות היסוד המועלות כנגד השיטה הקיימת לבחירת שופטים, נועדו לכסות על הסיבה האמיתית שבגינה פועלים הוגי תוכנית השינויים, והיא - הרצון להביא לפוליטיזציה מוחלטת של מינוי השופטים בישראל, בדרך של הקמת ועדה לבחירת שופטים אשר בה יהיה לפוליטיקאים רוב אוטומטי". לדבריה, מכך בדיוק הזהיר
מנחם בגין לפני 70 שנה, כאשר אמר שיש למנוע מצב שבו "הממשלה היא שתמנה למעשה את שופטינו". הבעיה המרכזית היא העומס המוטל על השופטים והגורם להתארכות הדיונים, טענה, ועימה יש להתמודד.
חיות סיימה באומרה: "הרשות השופטת בישראל מקיימת כיום ביקורת שיפוטית אפקטיבית ואחראית על פעולות הממשלה והכנסת, ובעשותה כן היא ממלאת תפקיד חשוב במערך האיזונים והבלמים בין הרשויות. האיזונים והבלמים הללו עומדים בבסיס הרעיון הדמוקרטי שעליו הוקמה מדינת ישראל. האחריות לשמירה על שלטון החוק ולהגנה אפקטיבית על זכויות הפרט בישראל, אינה מוטלת על כתפי הרשות השופטת בלבד. הרשויות האחרות נדרשות אף הן לעמוד במשימה הלאומית החשובה הזו.
"תוכניתו של שר המשפטים החדש איננה תוכנית לתיקון מערכת המשפט - היא תוכנית לריסוקה. היא תפגע פגיעה אנושה בעצמאות ובאי-התלות של השופטים, וביכולתם למלא נאמנה את תפקידם כמשרתי ציבור. משמעותה של התוכנית הרעה הזו היא על כן שינוי זהותה הדמוקרטית של המדינה לבלי הכר. אדוני השר - לא זו הדרך!".
