עשות פעילי ימין מפגינים מחוץ לביתה של אסתר חיות

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות קיימה באחרונה כמה שיחות בטלפון עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בעניינים העומדים על-סדר היום הציבורי/הפוליטי. כך נודע ל-News1. אחת מהן התקיימה בוודאות החודש (ינואר). שיחות נוספות התקיימו מעט קודם לכן עם מיארה. לא ניתן מענה מצד דוברות הנהלת בית המשפט באילו נושאים שוחחו השתיים. פגישה דומה התקיימה גם עם שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני, שהינה אחת המתנגדות הקשות נגד הרפורמות המשפטיות.

נשיא המדינה התייחס (יום ג', 24.2.23) למאמציו להידברות על-רקע המהפכה המשפטית של שר המשפטים ואמר כי "יש סימנים ראשוניים של רצון טוב". בנאום בוועידת החינוך אשמורת השנייה הזהיר הרצוג: "היעדר ההידברות - קורע אותנו מבפנים, ואני אומר לכם בבירור: חבית הנפץ הזאת עומדת על סף פיצוץ. זו שעת חרום, והאחריות מוטלת עלינו". לדבריו, "עלינו לחתור להסכמות רחבות ולא להכנעות. התנהלות של משחק סכום אפס מאיימת על כולנו, שהרי מי שיכניע היום - יוכנע מחר ולהפך".

"אתה בושה למשפחת השופטים", הטיחה - כך פורסם - כבוד השופטת המחוזית בדימוס ורדה אלשיך בשופט בדימוס עודד מודריק על שהעז להביע תמיכה בשינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים.

אל תתפלאו אם הפגנת השמאל במוצ"ש תקבל הערכה מספרית של מאות אלפים משתתפים. המספרים עולים בטור גאומטרי מיום ליום ובקצב הזה צפויה הכרזה מהמארגנים שתאומץ בחדווה על-ידי רוב התקשורת על "ארבע מאות אלף". העיסוק במספרים סביב כמות משתתפים בהפגנת השמאל מאז מוצאי שבת נראה לכאורה מיותר. זוטות. אבל הוא לא לחינם. המארגנים משקיעים משאבים וזמן למצב את ההפגנות כהפגנות ענק פי עשרה ממספר המשתתפים האמיתי (זו הנוסחה המתמטית מניסיון העבר). העבר מוכיח שהם הצליחו - בענק.

ועדת החוקה התכנסה (יום ב', 23.1.23) לדיון נוסף בחוק יסוד: השפיטה, בנוסח יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן. בפתח הדיון אמר רוטמן: "אנחנו עוסקים בוועדה במבנה החוקתי כפי שהוא מעוצב דרך חוקי היסוד ומאז ומתמיד נקודת המוצא ומקור ההשראה לחוקים בישראל היה גם המשפט העברי שמעצב את הלכות העם היהודי למעלה מ-3,000 שנה. מתוך ההכרה בחשיבות המשפט העברי נקבע בחוק יסודות המשפט כי יינתן מעמד מיוחד לעקרונות החרות, הצדק היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל כאשר יש חסר בחוק. כאשר אנחנו באים לחוקק, סימן שלפחות המחוקקים סבורים שיש חסר בחוק. כאשר המחוקק דורש מביהמ"ש למלא חסר באמצעות המשפט העברי טוב שיהיה בגדר נאה דורש ונאה מקיים וגם הוא ינסה למלא את החסר באמצעות עקרונות החרות, הצדק היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל. אך טבעי הוא שנעגן נוהל שבכל אחד הנושאים שעומדים על סדר היום תובא עמדת המשפט העברי".