נשיא המדינה,
יצחק הרצוג, מותח ביקורת חריגה על הרפורמה המשפטית, קורא להידברות וויתורים הדדיים ומציג חמישה עקרונות לרפורמה מוסכמת. הרצוג דיבר (12.2.23) בנאום לאומה, נדיר ביותר כאשר מדובר בנשיא המדינה.
הרצוג אמר: "אנחנו בעיצומם של ימי הרי גורל לעם ומדינה. הדברים שאומר כאן יהיו נוקבים ורוויי כאב, וחלקם לא ינעמו לצד זה או אחר. שני הצדדים צריכים להבין שאם רק צד אחד ינצח, ולא משנה איזה צד, כולנו נפסיד ומדינת ישראל תפסיד". הוא סיפר, כי כאשר ניחם בשבועות האחרונים משפחות שכולות של קורבנות טרור, "כולם ביקשו ממני לעשות הכל כדי לעצור את הטירוף שמאיים עלינו. מכל צידי הקשת הפוליטית מבקשים דבר אחד: לא לצעוד לתהום".
הרצוג הזהיר: "אנחנו מזמן לא בוויכוח פוליטי אלא על סף משבר חוקתי. אני רואה ושומע את ההפגנות, קהל עצום של פטריוטים שמחויבים באופן מוחלט לגורל העם והמדינה. כולנו מצויים רגע לפני התנגשות, אפילו אלימה. אנחנו על סף יד איש באחיו. אלימות מכל צד, ועל אחת כמה וכמה כלפי משרתיו ציבור ונבחריו, היא קו אדום שאסור לנו לעבור בשום פנים ואופן.
"יש מספר הנחות יסודיות. בית נבחרי העם הוא הכנסת. זהו בית הריבון. לממשלה שנבחרת על-ידי הכנסת יש סמכות לממש מדיניות. מערכת היחסים בין רשויות השלטון נשענת על איזונים ובלמים, אבל שינויים יכולים להיות לגיטימיים. רפורמה הא בסיס לצמיחה ואסור לאף רשות להיות מקובעת. הרשות השופטת חייבת להיות בית לגיוון. כך למשל, אין מספיק שופטים ממוצא מזרחי בביהמ"ש העליון, דבר המטריד אותי מזה שנים".
לדברי הרצוג, "הרפורמה היא תוצאה של מחנה שמרגיש שנוצר נתק. יש כאב אמיתי ותהיה זו טעות גדולה להתעלם ממנו. מצד שני, האחריות להקשיב לכל חלקי העם מוטלת בראש ובראשונה על מי שאוחזים במוסדות השלטון. מכלול חלקי הרפורמה במתכונת הנוכחית מעלים חשש עמוק מפוטנציאל ההשפעה שלהם לרעה על יסודות הדמוקרטיה הישראלית.
"מערכת המשפט היא תפארת מדינתנו. הם שומרים עלינו מפני פשיעה, מגינים על חיילינו, מגינים נגד דורסנות כלפי זכויותיו של האדם והחלש. אנחנו מדינת חוק ועלינו להודות על כך לרשות השופטת. יש ציבור גדול הרואים ברפורמה איום ממשי על הדמוקרטיה. הם חרדים שלא ייוותר מפני מי שיגן על האזרח מפני כוח השלטון. זהו כאב אמיתי. להתעלם ממנו - זו טעות גדולה". הרצוג ציטט דוחות מודיעין שהוא קורא: "אויבינו צופים בנו חיכוך ידיים בהנאה: תנו להם לעשות את העבודה שלנו; היש תענוג גדול מזה?".
לדברי הרצוג, "אפשר להגיע להסכמה רחבה שתשים את אזרחי ישראל מעל כל ויכוח". הוא הציע חמישה עקרונות למו"מ מיידי:
1. "חקיקה של חוק יסוד החקיקה, אשר יסדיר את היחס לחוקים רגילים ולחוקי יסוד ואת היחסים בין הרשות המחוקקת והשופטת ויביא ליציבות. חוק יסוד ייכנס לספר החוקים שכזה רק לאחר הסכמה רחבה וארבע קריאות. לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד שייחקקו בצורה זו. חוק יסוד החקיקה יעגן את הביקורת השיפוטית בהרכב וברוב שייקבעו בחקיקה". הוא גם הציע פסקת התגברות ברוב ובהליך שייקבעו בהידברות ובהסכמה.
2. העומס השיפוטי: "הממשלה בתיאום עם נשיאת בית המשפט העליון צריכה ליצור כבר בתקציב הקרוב תוכנית שתצמצם את בתוכנית רב-שנתית את הפער" בכמות השופטים לאזרח בין ישראל לבין המקובל במדינות
OECD.
3. "האמון הוא ערך בסיסי ביותר ביחסים בין האזרח לכל רשות. מערכת המשפט אינה עומדת בנטל, וזה פוגע באיכות, ביעילות ובאמון. השר והנשיאה חייבים להכין תוכנית שסייע למערכת המשפט להתייעל ושתשים סוף לסחבת הבלתי-נסבלת".
4. הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישונה, "כך שישקף איזון ראוי בין הרשויות ולא יאפשר רוב מובנה לאף רשות. הוא צריך להישען על הסכמות ולא על סבבים בלתי נגמרים של הכנעות. לכל רשות תהיה נציגות שווה, בנוסף לנציגי ציבור שימונו בתיאום ובהסכמה בין השר לנשיאה. אחד מנציגי הכנסת יהיה איש האופוזיציה. בחירת נציגת הציבור ולשכת עורכי הדין תיקבע בחוק".
5. עילת הסבירות: שימוש בלתי מוגבל בה "עלול לאפשר כניסה בלתי מידתית של הרשות השופטת לתחומיהן של הרשות המחוקקת והרשת מבצעת. יש מקום להגביל אותה, כפי שכבר כיום היא מוגבלת לחוסר סבירות קיצוני, תוך הבחנה בין נבחרים לממונים".
הרצוג הדגיש: "זו תחילת הדרך ולא סופה. אני מבקש מעומק ליבי לעצור את מחול השדים ולפנות להידברות. אפשר וצריך להגיע להסכם תוך זמן קצר. אפשר וצריך. בית הנשיא מחויב לחלוטין לנושא, בכל שעות היממה ובכל דרך שתבחרו. יש לזנוח את השיח המזלזל והמבטל, לעבור לשיח בונה".
הרצוג קרא במישרין לשר
יריב לוין ולח"כ
שמחה רוטמן לא להביא את הצעות החוק לקריאה ראשונה על-רקע של מחלוקת, "אלא לשקול את העקרונות שהצעתי לדיונים בוועדה עוד לפני הקריאה הראשונה. אם אדרש - אפשר שאף אבקש להופיע בעצמי בפני הוועדה. אני מוכן לעשות הכל, הכל, כדי שנצלח את המחלוקת הקשה הזאת".
