"הגז לא יהיה לנצח הבסיס למערך האנרגיה בארץ"

ח"כ יוראי להב-הרצנו: "פאנלים סולאריים הם בגדר נורמה שלא צריכה להיות יוצאת מן הכלל. מבני הציבור בישראל חייבים להיות מקורים מבחינה סולארית - אז למטרה הזו נקדיש את משאביה הייחודיים של הקרן? אני בעד קירוי סולארי אבל משאבי הקרן נועדו לקחת את ישראל קדימה בעניין האצת המעבר לאנרגיות מתחדשות".

מנהל תחום אנרגיה ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה, הד"ר יצחק קדם: "אנחנו חושבים שמה שהוצג על-ידי משרד האנרגיה זה פתרון טוב שיביא להפחתת פליטות. לשון החוק מדגישה את החשיבות בהשקעות באנרגיות מתחדשות, ובראייה צופת עתיד ברור לכולם שהגז לא יהיה הבסיס למערך האנרגיה בישראל לנצח. לכן, לטובת הדורות הבאים, יש להשקיע באנרגיות חלופיות. אנו לא מתקדמים בקצב הנדרש בנושא".

הכלכלן, הפרופסור איתן ששינסקי: "מה שהוצע על-ידי האוצר ממלא פשוט סעיפים בתקציב. אני רוצה להציע להקציב סכומים מסוימים לאקדמיה הישראלית למדעים לשם מחקרים על אנרגיות ואקלים. תחנות כוח של מימן ושל אטום - אלו הן האנרגיות הנקיות. אשמח אם תקבעו תקדים לעתיד ותתנו כספים למחקר אקלימי".

נציג המכון לחקר ימים ואגמים, הד"ר רז תמיר: "אנו יודעים על הים העמוק מעט מאוד, וכדי לעשות ניטור בצורה מושכלת חייבים תקציב. המחקר הימי דורש משאבים גדולים מאוד. יש גם צורך בחינוך בהיבט הימי. בשל העובדה שישראל ממשיכה לחפש גז, והמשאב הזה יגמר לבסוף - לפחות 10% מהכנסות הקרן צריכות להגיע לטובת ראייה צופה קדימה של הים".

מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע, אלון רוטשילד: "בקווי היסוד של הממשלה מעוגן הצורך לקידום תוכניות לשמורות טבע ימיות במים הכלכליים. החסם המרכזי לקידום שמורות טבע ימיות בים העמוק הוא מידע ממחקרי שדה המאפשר לדייק את אפיון בתי הגידול, המצאי האקולוגי וגבולות השמורה הנדרשים. אולם, מחקר שדה בים העמוק הוא מורכב ויקר, וכולל ספינות מחקר וציוד תצפית מתוחכם. על-מנת לאזן בין פיתוח ופגיעה סביבתית בים העמוק כתוצאה מקידוחי הגז, ובין שימור של הטבע הימי הרגיש, אנו מבקשים להקצות כסף מהקרן לטובת מחקרי שדה לקידום שמורות ימיות במים הכלכליים".

מנהלת תחום רגולציה ב'אדם טבע ודין', עו"ד מירב עבאדי: "אנו סבורים כי פרשנות לשונית ותכליתית של חוק הקרן לאזרחי ישראל מחייבת כי בכל שנה ושנה יוקצו סכומים למטרות של השקעה באנרגיה מתחדשת ועידוד תעסוקה בנגב. שימוש בלשון "הסכום המוקצה" בסעיף 38(ד) של החוק - כוונתו שאכן יהיה סכום שיוקצה. הקצאה של סכום אפס איננה הקצאה ולא ניתן לדבר על הסכום שמוקצה כסכום אפס. הקצאת כסף מהקרן לאזרחי ישראל המגיע ממגזר האנרגיה צריכה בחלקה לחזור למגזר האנרגיה לטובת פיתוח מקורות אנרגיה נקיים ובני קיימא לדורות הבאים".

ראש תחום אקלים ואנרגיה ב'גרינפיס', דנה כהן: "אנו מציעים כי יוקצו תקציבים מן הקרן לטובת מימון קול קורא לכתיבת תוכניות אסטרטגיות - חוסן אנרגטי מבוסס אנרגיה פוטו-וולטאית, אגירה והתייעלות אנרגטית, המיועד עבור רשויות מקומיות בנגב ובגליל. הדבר ייצור מנוע כלכלי המאפשר להעצים ולחזק את הפריפריה הישראלית ולהפוך אותה למובילה במהפכת האנרגיה בישראל ובהסתגלות לשינויי האקלים".

יו"ר הוועדה, ח"כ סון הר-מלך, הדגישה בסופו של הדיון את חשיבות התקנת הפאנלים הסולאריים על המבנים שעתידים להיבנות מכספי הקרן: "אני מבקשת ממשרדי האנרגיה והגנת הסיבה תוכניות מפורטות המשלבות בנייה ירוקה ואנרגיה מתחדשת. לעניין הזה יש הרבה מאוד יתרונות ובכלל זאת יצירת הכנסה לטובת הפעילות שבתוך המבנים וכן שמירה על איכות הסביבה". עוד הוסיפה כי קיימת אי-בהירות מסוימת בחוק, וייתכן כי הוועדה תגדיר דברים בחקיקה באופן ברור יותר לקראת התקציבים הבאים.

לסיכום, אמרה יושבת הראש: "אנו רוצים שתצא מכאן בשורה. גם אם כרגע המענה הוא חלקי ולא מרצה - בטווח הרחוק אכן יהיה מענה לכל המטרות שנקבעו בחוק, והוועדה תוודא שבתקציבים הבאים יוקצו כספים באופן מובהק לצורכי מחקר ופיתוח ולצורכי אנרגיה מתחדשת".