מנהל תחום בכיר עלויות חקיקה ברשות המיסים, שלומי פיליפ: "בגבייה השוטפת אנו רואים התקדמות יפה. נכון לסוף מאי, אנו עומדים על כ-5.5 מיליארד שקלים שניגבו ע"י רשות המיסים בגין היטלי רווחי נפט והיטלי רווחים ממשאבי טבע - עלייה של כמיליארד שקלים מתחילת השנה. בחמשת החודשים הראשונים של השנה אנו רואים עלייה בהיטלים שנגבו ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. אנו שמים לב להתמתנות ולירידה במקדמות שנובעת ככל הנראה מהתחלה של הבשלה של ירידת המחירים שהיו בעולם במשאבי הטבע השונים וכן מירידת מחירי הסחורות".
הממונה על תחום הנפט במשרד האנרגיה, חן בר יוסף: "ברמת המאקרו יש הגבלה של יצוא הגז. אנו כפופים להחלטת ממשלה בנושא. עוד צוות צפוי לקום ולדון בשנה הזו ולהחליט מה נכון להגביל בראייה קדימה. יש כמות לא קטנה של רכיבים שצריכים להילקח בחשבון. למשל האנרגיות המתחדשות שבשנת 2019 היו בחיתוליהן. ברגע שתתקבל מסגרת חדשה - נפעל לפיה".
מנהל המחקר בלובי 99, אריאל פז סוויצקי: "ועדת ששינסקי העריכה שחלק המדינה ברווחים יהיה 52% במקרה של תמר ו-62% במאגרים האחרים. אנו מעריכים שגם בשנת 2022 חלק המדינה לא עבר את ה-40%. אנו שוב שואלים שאלה שכבר שאלנו - מהו חלקה של המדינה ברווחים ממיזמי הגז? משרד האנרגיה הציג שהמשק חסך עשרות מיליארדים בשנה על-רקע זה שלא היינו צריכים לייבא גז, סולר או פחם. לגישתנו, יהיה יותר חכם לוודא שלציבור יש מספיק מאשר לדחוף לייצוא מואץ".
יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר-
מלך, אמרה בסיכומו של הדיון: "קיבלנו סקירה מעודדת מאגף הכלכלנית הראשית. נקיים ישיבת ועדה ייעודית על מאגר צידון בגבול הימי בין ישראל ללבנון. נדרוש כי ההכנסות ממאגר זה תועברנה לטובת הקרן לאזרחי ישראל. כולנו צריכים לדאוג שההכנסות של הקרן תהיינה כמה שיותר גבוהות לטובת הדורות הבאים. הוועדה תעקוב אחר הצוות שיוקם לבחינת הכללים בדבר צריכת הגז של מדינת ישראל אל מול הייצוא למדינות אחרות בעולם".
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
