מחסור כבד בשופטים הוא סיבה מרכזית לסחבת בבתי המשפט, ויש לאייש את התקנים הפנויים - אומר (2.7.23) שופט בית המשפט העליון,
יצחק עמית. לעומתו אומר השופט
יוסף אלרון, כי חובה על בתי המשפט לייעל את הדיונים ככל האפשר גם במצב הקיים.
עמית הוא המיועד - על-פי שיטת הסיניוריטי (הוותק בעליון) - לתפקיד נשיא בית המשפט העליון לאחר פרישתה של
אסתר חיות באוקטובר הקרוב, אך בקואליציה מתנגדים לו בחריפות. אחת הסיבות המרכזיות לרצונם של
יריב לוין ו
שמחה רוטמן לשנות כבר כעת את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ולכוונתו של לוין שלא לכנס אותה בהרכב הנוכחי, היא למנוע את מינויו של עמית. אלרון מוזכר בתקשורת כמי שעשוי להתמודד מול עמית ואולי אף לזכות בתמיכתה של הקואליציה. אלרון מונה לבית המשפט העליון בגיבוי השרה דאז
איילת שקד ולמרות התנגדות התחלתית משמעותית מצד חיות ושופטים אחרים.
עמית ואלרון התעמתו אשתקד, בצורה חריגה, בשאלה עקרונית בניהול תיקים פליליים. עמית כתב, כי הליכי הסף מתארכים יתר על המידה, עד כדי כך שהם עלולים להימשך יותר מהליך העיקרי, וקרא לקצר אותם בצורה משמעותית. אלרון הגיב בכתיבה משלו, באומרו שמדובר בהליכים חיוניים לחקר האמת ולשמירת זכויותיהם של הנאשמים, ושיש להקפיד על מיצוי מלא שלהם.
היום אומר עמית: "העומס הרב המוטל על בתי המשפט ידוע ומוכר. יומניהם של השופטים עמוסים לעייפה, ולכך יש להוסיף את החוסר בשופטים על-פי התקנים הקיימים, שלא לדבר על תוספת שופטים הנדרשת. מספר התיקים האזרחיים הנפתחים בישראל לכל 100,000 תושבים, כמעט כפול מהמספר הממוצע של התיקים הנפתחים במדינות אירופה; תקינת השופטים בישראל היא כשליש בלבד ממספר השופטים הממוצע באירופה לכל 100,000 תושבים; ועדיין לא הזכרנו כי מדינת ישראל היא שיאנית העולם במספר עורכי דין לנפש - ולכל אלה השפעה על העומס בבתי המשפט. עומס העבודה השיפוטי מתבטא, בין היתר, בהתארכות ההליכים, ועינוי הדין קשה במיוחד כאשר עסקינן בהליכים פליליים". הדברים הם רמז ברור ללוין, שכן אם הוא ימשיך לסרב לכנס את הוועדה - לא ניתן יהיה לאייש 60 תקנים חדשים של שופטים ולמנות מחליפים לעשרות שופטים העומדים לפרוש.
אלרון הגיב: "לא אחת הבעתי את עמדתי בדבר החשיבות שבניהול ההליך הפלילי באופן יעיל וממצה על-מנת להימנע מסרבול והתמשכות ההליכים שלא לצורך, העלולים במקרים מסוימים לגרום לנאשם עינוי דין חמור. חברי מציין את עמדתו ביחס לגורמים המשפיעים על העומס הרב על בתי המשפט. לטעמי, הפתרון נמצא, בראש ובראשונה, בידיו של בית המשפט אשר עליו מוטלת האחריות לנהל את המשפט באופן יעיל". עמית ענה לו: "אין לי אלא להבהיר את המובן מאליו בדבר הצורך בהתייעלות ובניהול מהיר של הליכים. עם זאת, אני מעמיד את בית משפט השלום בחזקתו כי אילו יכול היה למצוא מועד מוקדם יותר ביומנו, מן הסתם היה עושה כן".
השופטת דפנה ברק-ארז נקטה עמדת ביניים, אם כי קרובה יותר לזו של אלרון: "אין צריך לומר שאני אף מסכימה עם שני חברי בכל הנוגע לחשיבות הנודעת לניהול הדיון באופן יעיל לטובת המתדיינים והאינטרס הציבורי בכללותו. הקושי הכרוך בכך נובע גם מהעומס המוטל על בתי המשפט, בבחינת 'תבן אין ניתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו'. ועדיין, אין בכך כדי לגרוע כמלוא הנימה ממחויבותנו לעשות את המיטב".
הדברים נאמרו במסגרת החלטת בג"ץ לדחות על הסף את עתירתו של דוד שלתיאל נגד בית משפט השלום בבאר שבע, אשר בחודש מאי השנה קבע לאוקטובר-נובמבר את דיוני ההוכחות בעבירות הסמים המיוחסות לו. שלתיאל ביקש לקבוע את הדיון עוד לפני הפגרה (המתחילה ב-21 ביולי), אך נענה שאין אפשרות לכך בשל העומס בו נתון בית המשפט. שלושת השופטים הסכימו, כי מדובר בעתירה שאין לה יסוד חוקי, משום שבג"ץ אינו ערכאת ערעור על בתי משפט אחרים ובוודאי שלא בהחלטות דיוניות. עם זאת, אלרון קרא לעשות מאמץ ולהקדים את הדיון, גם אם באמצעות העברת התיק לשופט אחר. את שלתיאל ייצג עו"ד עודאי בוקאעי.
