בג"ץ: חוק הנבצרות פרסונלי למען נתניהו

נציג היועצת המשפטית, ענר הלמן, אמר: "הנסיבות לשיטת היועצת המשפטית היא קיצונית ביותר. הסמכות המכוננת שימשה נבחר ציבור כדי להתנער מחובות בתחום הטוהר המידות. הכנסת הפכה למשאב לסילוק מן הדרך לסלק סיבות פרסונליות הנובעות ממשפטו של נתניהו ומחייבות אותו שלא לפעול בניגוד עניינים. זהו דפוס פעולה שחותר תחת יסודות שלטון החוק.

"הכותרת 'חוק יסוד' אינה יכולה לאפשר זאת. התיקון פרסונלי בגלל שהסדר ניגוד העניינים מחייב את נתניהו [ואוסר עליו לעסור ברפורמה]. החובה של ראש הממשלה לקיים את הסדר ניגוד העניינים לא השתנתה לאור תיקון 12. החוק הפרסונלי נועד להתגבר על ההצהרה שניתנה כאן בפני 11 שופטים [כאשר נדחו העתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו בשנת 2020].

"דבריו של נתניהו [בנאום הכניסה לאירוע] ש"עד עתה ידי היו כבולות" הם ראיית זהב. הרשות המכוננת עושה חוק פרסונלי שמארבע זוויות שונות בא כדי לעקוף הליכים משפטיים שהיו או מתנהלים. המכונה המכוננת מתחילה מהר מאוד למנוע דיון משפטי בהליכים תלויים ועודים ולמנוע מבית המשפט לתת פסק דין. זו החומרה".

חיות: "הדברים של חברי הכנסת [על התיקון] מדברים בעד עצמם וטביעות האצבע מאוד ברורות". פוגלמן: "הפסיפס מאוד גדול והתמונה ברורה. קשה להגיע למסקנה שזה לא פרסונלי. חבריו [נתניהו והכנסת] טוענים שהמניע לא משנה". הלמן הוסיף, כי תכלית החוק היא למנוע נבצרות של נתניהו למרות שהוא פועל בניגוד עניינים.

לטענת הלמן, בשמה של מיארה, יש להוציא צו על תנאי המחייב לנמק מדוע לא יבוטל החוק. "זהו שימוש לרעה בסמכות המכוננת. בית המשפט צריך להגיד: It's not done, כדי לעצור את הסחף שקורה בשבעת החודשים האחרונים, של שימוש בחוקי יסוד לצרכים פרסונליים. אין ספק שאם הכנסת הייתה קובעת תחולה עתידית – לכנסת הבאה, לאחר הכרעה סופית במשפטו של ראש הממשלה – זה היה מפחית את הפגמים שיוצר התיקון הפרסונלי, אך לא את הכל".

פוגלמן: "אם דוחים לכנסת הבאה, האם צריך לבטל את החוק?" הלמן: "זה לא פותר את הכל, זה פותר חלק נכבד". הוא הציע שהצו על תנאי יכלול את שתי האפשרויות – ביטול החוק או דחיית התחולה (כפי שעשה השבוע בג"ץ בנוגע לחוק בועז יוסף). חיות: "האם כבר יש הפרה של הסדר ניגוד העניינים שאלמלא החוק היועצת הייתה מכריזה על נבצרות, או שזה רק נושא עתידי?" הלמן: "היועץ המשפטי אינו מכריז אלא אומר שחובה על הממשלה למנות ממלא-מקום". חיות: "לפי התיקון היועץ לא יכול להתניע את התהליך".

הלמן הזכיר, כי בינואר השנה הבהירה מיארה שלא קיימה ישיבות בנושא הנבצרות. חיות השיבה, כי מיארה הודיעה מיד לנתניהו שהצהרת "נכנס לאירוע" בחודש מרס מהווה הפרה של הסדר ניגוד העניינים. הלמן הוסיף, כי בדיונים על חוק הנבצרות הבהירה מיארה שאינה סבורה שיש להוציא את נתניהו לנבצרות, וכך גם נאמר לפני חודש וחצי בתגובתה לעתירה שביקשה לעשות זאת.

חיות: "איך אתם מחברים את הפרסונליות של התיקון הזה להפרה של הסדר ניגוד העניינים?" הלמן: "לא אנחנו חיברנו, אלא נתניהו וחברי הכנסת". חיות: "האם באופן אמיתי התיקון הזה שולל סעדים?" הלמן ענה, כי מיארה צריכה להשיב עד 20.8.23 על העתירות המבקשות להוציא את נתניהו לנבצרות.

נציג הכנסת, יצחק ברט, אמר: "אם הרצון היה למנוע נבצרות של נתניהו, היה אפשר פשוט לבטל את הכלי הזה. אבל לא – נקבעו כללים שקובעים מתי אפשר להשתמש בו, ולמנוע מצב של שימוש בו ממניעים פוליטיים. ביחס להצעות שהוצעו בעבר, התיקון אינו חריג. אין חולק שיש בו לקונות, הוא לא שלם ולא מושלם".

חיות הגיבה בחריפות: "הטיעון של אדוני מנותק מהמציאות, מדברים מפורשים שנאמרו בהליך החקיקה. בא משה סעדה ואמר לאפרת רייטן ש'פשיטא שבגלל זה חוקקנו, עשינו את זה בגלל אירוע נתניהו'. יותר ברור מזה אי-אפשר. תוך חודש העבירו חוק יסוד בשלוש קריאות. לא הייתה שום כוונה לתקן אי-בהירות. הכוונה הייתה ברורה וזה נאמר בפה מלא". לדברי פוגלמן, ברור שהמטרה הייתה לנטרל את האפשרות שמיארה תוכל להכריז על נבצרות של נתניהו.

ברט חזר והדגיש, כי עמדת הכנסת היא שאין לבית המשפט העליון סמכות לבטל חוקי יסוד, למרות שבג"ץ קבע אחרת. לדבריו, החוק אינו פרסונלי משום שהוא יחול על כל ראשי הממשלה; המניע היה בבירור פרסונלי, אך בג"ץ קבע שוב ושוב ששימוש לרעה בסמכות המכוננת אינו נבחן על-פי המניעים של חברי הכנסת התומכים בחוק, וכי ביקורת שיפוטית ככלל אינה עוסקת במניעים.

חיות: "חברך [הלמן] אומר שלא מדובר במניע אלא בתכלית". עמית: "יש כאן תכלית כפולה. האחת: לחסום דיון משפטי [בעתירות הנבצרות]. השנייה: להתגבר על סוגיית ניגוד העניינים". פוגלמן: "ברור שחברי הכנסת מצביעים ממניעים פוליטיים. הטענה היא שחוק פרסונלי למהדרין אינו עונה על דרישת הכלליות [של חוק יסוד]".

ברט שב ואמר כי אין לבחון את המניעים של חברי הכנסת, וכי זהו גבול שאסור לבג"ץ לחצות. "בית המשפט אינו יורד לזירה הפוליטית", הוסיף. חיות הגיבה: "ועל זה שבית המשפט אינו יורד לזירה הפוליטית חטפנו ביקורת, כל פעם שפסק הדין לא מצא חן בעיני מישהו. אבל אנחנו מתעקשים לדבר רק בצורה משפטית". היא המשיכה ושאלה האם הפרסונליות שבחוק הנבצרות אינה מגיעה עד כדי שימוש לרעה בסמכות המכוננת. ברט השיב, כי מדובר בביקורת מוצדקת על הליך החקיקה, אך לדעת הכנסת אין לפסול אותו משום שיש תקדימים לשינויים בחוקי יסוד משיקולים קואליציוניים.

חיות ציינה, כי בג"ץ מתח ביקורת מספר פעמים על השימוש לרעה בחוקי יסוד, אך הדברים נפלו על אוזניים ערלות. היא שאלה מהי עמדת הכנסת לגבי האפשרות של דחיית התחולה. ברט השיב, כי הייעוץ המשפטי של הכנסת הציע זאת בהליכי חקיקה, וכי אין לכנסת עמדה ביחס לפרשנות (כגון דחיית התחולה). עקרונית, הוסיף, עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת היא שיש לה סמכות לקבוע הסדרים חוקתיים בתוקף מיידי. עמית הגיב, כי אפשר לחשוב על מצבי משבר וחירום המצריכים חקיקה בתוקף מיידי.

בא-כוחו של נתניהו, מיכאל ראבילו, טען שלבית המשפט העליון אין סמכות לפסול חוקי יסוד. עמית: "לשיטתו של אדוני, אם יהיה חוק יסוד היטל ניקוז – ידינו יהיו כבולות"; ראבילו השיב בחיוב. השופטים ציינו, כי בתגובתו של ראבילו נאמר: "בלא סמכות עליונה לחוקי היסוד שמחוקקת הכנסת, אין יסוד לסמכותו של בית משפט, אין יסוד לתוקפם של צווים מטעמו, ואין יסוד לחובה לציית להם". ראבילו השיב, כי במקרה כזה בית המשפט יפגע בעצמו וביסודות המהפכה החוקתית. בסוף הדיון הוא הבהיר, כי מדובר באמירה תיאורטית ואין כוונה שלא לציית לפסק דין.

חיות ביקשה מראבילו להתייחס לטענה לפיה הפרסונליות של חוק הנבצרות אינה המניע אלא התכלית. הוא השיב, כי התכלית "היא לחלוטין לא פרסונלית, אלא לקבוע שאין יסוד לקבוע נבצרות משפטית. אין אח ורע לכך שפקיד, בכיר ככל שיהיה, יכול לבצע חילופי שלטון. הכנסת לא באה לשנות מצב, אלא להבהיר את המצב המשפטי שאינו קשור לראש ממשלה ספציפי אלא לראש הממשלה כמוסד". לטענתו, פסילת חוק הנבצרות משמעותה שהכנסת כרשות מכוננת אינה יכולה להתייחס לבעיה נתונה; המניע היה פוליטי, לא פרסונלי.

עמית התייחס לכך שהצעת החוק באה לאחר שהשופטת דפנה ברק-ארז הורתה להגיב לעתירת התנועה לאיכות השלטון, שביקשה להוציא את נתניהו לנבצרות: "שופט תורן הוציא החלטה טכנית ושגרתית לגמרי, לתגובה תוך 30 יום, וחברי הכנסת הסתערו בפניקה על חשש מדומיין". חיות: "זה היה מיועד לחסום את העתירה. הייתה גם הצעה איך לקרוא לחוק הזה [חוק ברק-ארז]". ראבילו דחה את האפשרות של דחיית התחולה לכנסת הבאה, באומרו שמדובר לא בפרשנות אלא בחקיקה שיפוטית בחוק יסוד.

ראבילו טען, כי נתניהו לא חזר בו מהסדר ניגוד העניינים בעקבות החוק. חיות השיבה, כי בנאום ה"כניסה לאירוע" של נתניהו, הוא אמר שידיו היו כבולות בשל האיום להוציאו לנבצרות; "עכשיו אני חוק חדש, האיום הזה הוסר ואני עושה מה שאני רוצה". ראבילו: "אין פה אמירה כזאת. יש פה זעקה: אני רואה את מצב המדינה ואני רוצה להביא לפתרון". חיות: "הוא אמר במילים פשוטות שאחרי התיקון ידיו אינן כבולות". ראבילו: "חבל שגורמים מסוימים [מיארה] מנסים להצר את ידיו של נתניהו כשהוא רוצה להוביל לפתרון. הוא לא צריך רפורמה בשביל המשפט שלו, ואם לומר בזהירות – היא בוודאי לא עוזרת לו".