שופטת בית המשפט העליון,
רות רונן, אישרה (22.1.24) להמשיך הליכי פשיטת רגל הנמשכים מזה 18 שנה, וזאת בשל מחדליו המתמשכים של החייב והאפשרות לממש נכסים נוספים שלו במיליוני שקלים. מדובר בתקופה ארוכה במיוחד, אך רונן דחתה את בקשתו של החייב להפטר מיידי.
דוד לוי מצוי בהליכים מאז שנת 2005 (בשל חוב למס הכנסה שעמד אז על מיליון שקל) ותיק פשיטת הרגל הנוכחי מתנהל מאז 2014. הנאמן לנכסיו אישר 16 תביעות חוב בסכום כולל של 11.7 מיליון שקל, מתוכם 8.7 מיליון שקל לרשות המיסים ו-1.2 מיליון שקל בדין קדימה. למרות התמשכות ההליך, הנושים קיבלו תשלום כלשהו על חשבון התביעות שאושרו.
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה כמה בקשות של לוי למתן הפטר, בציינו את מחדליו הרבים והממושכים - אי-הגשת דוחות ואי עמידה בתשלומים החודשיים - ואת ההליכים הרבים והמורכבים שהתנהלו בתיק. ביוני אשתקד נדחתה בקשתו האחרונה של לוי, אשר באה לאחר שהנאמן, עו"ד שמואל מיכאל, מכר נכס שהיה בבעלותו.
בערעורו ציין לוי, כי ההליכים בעניינו נמשכים 18 שנים, בעוד חוק חדלות פרעון מציב יעד של סיומם בתוך שלוש-ארבע שנים. הוא הצביע על מכירת הנכס ועל החמרה במצב בריאותו, ציין שבמשך שש שנים הגיש את הדוחות ושילם את התשלום החודשי, והעלה טענות כלפי התנהלותו של מיכאל.
בדחותה את הערעור הזכירה רונן, כי ערכאת הערעור לרוב לא תתערב בהחלטות בית המשפט של חדלות פרעון, בשל מומחיותו המיוחדת והיכרותו עם התיק. לגופם של דברים אומרת רונן, כי לא השתנו הטעמים שהובילו לדחיית בקשותיו הקודמות של לוי - התנהגותו בהליך, אי-סילוק מחדליו והעובדה שבבעלותו דירה בשווי 2.5 מיליון שקל שניתן לממש. מתן הפטר מותנה בהתנהגותו של החייב
בתום לב, ולוי אינו עומד בתנאי זה והוא עצמו מודה שהפסיק את התשלומים החודשיים.
עוד אומרת רונן: "חלוף הזמן כשלעצמו אינו מצדיק בנסיבות המקרה דנן את מתן ההפטר בעת הזו", שכן כאמור הוא נגרם בין היתר בשל ריבוי ההליכים ומורכבותם. "כמו-כן, אין זה מן הנמנע כי גם מחדליו של המבקש וחוסר שיתוף הפעולה מצדו, תרמו גם הם להימשכות ההליכים. כל זאת כאשר כיום ההליך כאמור טרם מיצה את עצמו והימשכותו עשויה להביא תועלת לנושים". לוי חויב בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל.
