בית המשפט העליון החמיר ב-50% עונש שגזר הנשיא בפועל של בית המשפט המחוזי בבאר שבע,
בני שגיא, בתפקידו כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. השופטת
יעל וילנר קובעת (19.6.24), כי גבר שהיכה את אשתו ירצה 21 חודשי מאסר - לעומת 14 חודשים שגזר עליו שגיא.
הגבר הודה והורשע בעבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כלפי בת זוג, בנסיבות בהן העונש המירבי הוא 14 שנות מאסר. האיש חשד שהיא בוגדת בו, היכה אותה קשות וגרם לה שברים בעצמות הפנים, חבלת ראש עם חשד לדימום במוח ועוד; היא נזקקה לתפרים ואשפוז בן מספר ימים. שגיא קבע מתחם ענישה של 28-14 חודשים וגזר את העונש בתחתית המתחם בשל העדר הרשעות קודמות, הודאתו של האיש, הבעת חרטה ומסלול חייו הנורמטיבי.
וילנר קובעת, כי העונש שגזר שגיא "מקל יתר על המידה וחורג במידה ניכרת ממדיניות הענישה הנוהגת". היא מזכירה את פסיקתו של בית המשפט העליון, לפיה "ענישה מחמירה נגד בני זוג אלימים הייתה ועודנה צורך" וכן: "את הגינוי וההוקעה כאמור יש לגבות על-ידי הטלת עונשים הולמים ומרתיעים על בני הזוג האלימים".
לדברי וילנר, העונש שגזר שגיא אינו משקף את הענישה המחמירה הנדרשת במקרים כאלה. "במעשים שביצע המשיב - שנעשו בחדרי חדרים, על-רקע הקשר זוגי-אינטימי - הפגין המשיב אלימות פיזית ורגשית קשה, תוך פגיעה במתלוננת בביתה-מבצרה. פגיעה זו של המשיב במתלוננת, גרמה לשברים רבים בפניה ולחבלת ראש חמורה, לצד ההשפלה הקשה... לצד הפגיעה הפיזית, יש להדגיש ולתת את הדעת גם לצלקת העמוקה שמותירה אלימות מעין זו בנפשו של הקורבן".
השופטים
יחיאל כשר ו
אלכס שטיין הסכימו עם וילנר. כשר סבור בדעת יחיד, כי על בית המשפט העליון לקבוע כמדיניות מחייבת, שהרף התחתון של מתחם הענישה בעבירות דומות יהיה שנתייים מאסר. וילנר לא התייחסה להצעה זו, בעוד לדעת שטיין בית המשפט העליון "אינו צריך להידרש למתחמי ענישה במקרים פרטניים, כדוגמת זה שלפנינו, להבדיל ממקרים ייחודיים בהם אנו נדרשים להגדיר או להבהיר מדיניות ענישה כללית ביחס לסוג מסוים של עבירות". את המדינה ייצג עו"ד ארז בן-ארויה, ואת העבריין - עו"ד טלי חזום.