המודל המשמש בישראל לתעדוף פרויקטים לטיפול בכבישים מתבסס בעיקר על מספר תאונות הדרכים והנפגעים, ולא על מאפיינים אחרים, כגון התשתיות הקיימות, מפגעים ורמת התחזוקה של הכביש. בדוחות קודמים הועלו פערים רבים בנוגע לתשתיות בטיחות בכבישים הבין-עירוניים, בהם העדר אזורי מנוחה, מפרצי עצירה ונתיבי זחילה, שוליים צרים שאינם מאפשרים עצירה בטוחה, מגבלות תקציביות שאינן מאפשרות להרחיב את עבודות התחזוקה בכבישים והעדר טיפול מספק בליקויים הבטיחותיים בחלקים מכביש 90. רוב הבעיות נותרו בעינן - מתריע (28.5.24) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח מיוחד על תאונות הדרכים.