במסיבת עיתונאים מיוחדת של ראשי המגזר העסקי, שהתקיימה היום בת"א (ד', 28.7.04), בעקבות התמשכות "האנרכיה" בנמלים, קראו כל הדוברים לסיים את המשבר עוד היום ולא, כך נטען, יקרוס המשק.
עודד טירה, יו"ר לשכת התאום של הארגונים הכלכלים ונשיא התאחדות התעשיינים, הציג תמונה עגומה במיוחד ואמר, כי "הנזק הכספי המצטבר מהשביתה בנמלים מגיע ל-3.3 מיליארד שקלים, למעשה המשק הישראלי עומד בפני שיתוק. אוניות אינן מגיעות. העבודה במפעלים, הבנויים על חומרי גלם מיובאים, הולכת ומושבתת. אספקת המוצרים לעולם נעצרת, תוך אובדן אמינות ואובדן לקוחות. ערך סחורות בכ-2.3 מיליארד שקלים מוקפאים בנמלים באזור ובנמלי הארץ. ישנן כ-22,000 מכולות תקועות בעולם ובמפעלים".
עוד סקר טירה בדבריו שורה של מפעלים שנקלעו לקשיים עצומים עקב השביתה. בין היתר אמר כי מפעל נגב קרמיקה ישלח 120 עובדים לחופשה מאולצת תוך שבועיים באם השביתה לא תפסק, המפעלים דורות וספן, מצויים בפני סגירה, מטעני, מפעל נוסף סהל אלובין איבד 85% משוק היצוא שלו, מפעל צלף תעשיות צפוי לתביעת נזיקין בשל אי עמידה בלוח זמנים ומפעל אורטל המייצא חלקים מתעשיית הרכב פולסווגאן צפוי לתביעה של 10 מליון אירו, בגלל אי עמידה בלוח זמנים.
טירה אמר, כי "אנו יוצאים בדרך חדשה תוך ביקורת הן כלפי ההסתדרות והן כלפי הממשלה. פנינו ליועץ המשפטי לממשלה שיפעיל השפעתו על ההסתדרות, לפעול להחזרת העובדים לעבודה מלאה, שאם לא כן יתבעו על בזיון בית הדין".
טירה הזהיר את ההסתדרות וקרא לה לפעול בנושא, שאם לא כן לא תוכל לשמש כגוף יציג. זאת ועוד, מתברר כי 11 מפעלים הגישו תביעות נזיקין בבית הדין המחוזי נגד וועדי העובדים בנמלים. הוא הוסיף ואמר כי ביום שני מתכננים התעשיינים לצאת לרחובות. חייבים להבין, סיכם טירה, כי "יש לסייע למגזר העסקי לפעול ושביתה בנמלים מהווה כישלון של הצמרת, של הממשלה וההסתדרות כאחד".
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אמר, כי העובדים בנמלים אינם נאבקים על תנאי עבודתם במסגרת הרפורמה בנמלים. "הם נאבקים על שימור כוחם המונופליסטי".
עוד אמר לין, כי ישנה פגיעה בסחר הבינלאומי ובמעמדה של ישראל וייקח זמן רב לתקן זאת. "זה אינו מאבק לחידוש הסחר והנורמליזציה, זהו מאבק על שלטון החוק, המצוי בסכנה", אמר לין.
לין הוסיף וקרא בדומה לטירה, ליועץ המשפטי לממשלה להפעיל את סמכותו, ולהפעיל את צו בזיון בית המשפט כנגד אלו המפרים את הצווים. "לא יתכן מצב שבו ישעבדו את נכסי הנמלים למען העובדים, זו פגיעה קשה בעקרונות הדמוקרטיה", אמר לין.
שרגא ברוש, יו"ר מכון היצוא, הצטרף לאחרים והוסיף כי "לאף אחד לא איכפת שהחלק הכי מרכזי של המדינה - היצוא, מושמד".
אף אחד לא יסמוך עלינו יותר, התדמית חוסלה. אין לנו יותר תדמית של ספק רציני, שיכול לספק סחורה בזמן, הממשלה איננה וההסתדרות כנראה מעולם לא היתה. עובדי הנמלים גורמים נזק למדינת ישראל, למאות אלפי עובדים במפעלים. נפסיד יצוא של מיליארד דולר לשנה לאורך שנים, בגין השביתה בנמלים. המשמעות פחות 15 אלף מועסקים כל שנה. אין לנו את הפריבילגיה שהמפעלים לא יעבדו והיצוא לא יגיע ליעדו. עקרונית אנו תומכים במהלכי הממשלה, אך חייבים להכין תוכנית מגירה מה עושים וכיצד נפעל במצב של שביתה מתמשכת", אמר ברוש.
אייל מלמוד, יו"ר ארגון המשתמשים בתובלה ימית, אמר כי 22 אלף מכולות נמצאות בנמלים זרים וכי "נמלי מצרים "חוגגים" על חשבוננו ועושים כסף רב. ישנן סחורות בשווי של 2.5 מיליארד שקל במצרים". גם יו"ר ארגון המובילים גבי בן הרוש, הצטרף למחאה ואמר כי 10,000 משאיות ביום מושבתות וכי איש אינו מבטיח לפצותם. "אנשים איבדו את הסבלנות, הבנקים לוקחים את המשאיות וחייבים ביטחונות. אנו למעשה בני ערובה למשבר בנמלים", ציין בן הרוש.
יונתן מלמד, יו"ר איגוד התעשיה הקיבוצית, סיכם את המצב באומרו כי "המצב ששורר הוא מצב של הפקרות. איש הישר בעיניו יעשה, כאשר התעשיה מופקרת. האחריות היא על הממשלה והתביעה צריכה להיות כלפי הממשלה על נזקין בלתי הפיכים למגזר העסקי".
"אסור לירות לעצמנו ברגליים", ציין מלמד.
