מ"מ ראש הממשלה ושר התמ"ת והתקשורת, אהוד אולמרט, הציג היום (א', 15.8.04) בממשלה את המשך הערותיו לתוכנית התקציב של האוצר לשנת 2005, תוך שהוא מציע אלטרנטיבה ליעדי הממשלה לצד הצבעה על מקורות תקציביים לתוכניתו.
אולמרט הציג בראשית דבריו את החולשות של תוכנית האוצר:
1. העדר יעדים מוגדרים - תוכנית נטולת עדיפויות:
- שלושת המנועים העיקריים כהגדרת האוצר: המשך הרפורמות,
הגבלת הגידול בהוצאה והפחתת נטל המס - אלו הם תנאים
הכרחים. אך האם הם מספקים?
- כושר התחרות של המשק הישראלי עם מדינות העולם אינו נתון "בכיסנו". דרושה מדיניות ממשלתית מכוונת.
- שיעור השתתפות הנמוך בכוח העבודה הוא המרכיב המשפיע ביותר על מימדי העוני בישראל - מלבד איזכור העובדים הזרים והפחתת דמי הביטוח הלאומי - אין בתוכנית כדי לתמוך בגידול ההשתתפות בכוח העבודה.
- סדרי עדיפויות לשנת 2005?
האם אלו סדרי העדיפויות של הממשלה המקצה "משאבים מיוחדים" (עפ"י הצעת האוצר) כדלקמן:
20 מליון שקל לירושלים.
20 מליון שקל למגזר המיעוטים.
45 מליון שקל לפרוייקט "זכות מלידה".
2. היעדר כלי ביצוע למימוש היעדים:
- תקציבים קשיחים וגמישים.
- חיזוק מעמדה של ירושלים כבירת ישראל (ע"מ 1 בתוכנית האוצר).
מתקציב של 40 מליון שקל מתוכם רק 20 מליון שקל "כסף חדש".
בשנת 1998 הוקצו לירושלים 460 מליון שקל.
בשנת 2002 הוקצו לירושלים 180 מליון שקל.
בשנת 2005 הוקצו לירושלים 40 מליון שקל (כאמור).
המסקנה המתבקשת: ירושלים הולכת ומתחזקת לדעת האוצר בעוד שהמציאות הפוכה.
- סיוע למגזר בני המיעוטים:
40 מליון שקל כדלקמן:
20 מליון שקל באחריות האוצר.
20 מליון שקל - איגום משאבים בין-משרדי.
האם ניתן בסכום זה להקטין פערים בין המגזר היהודי למגזר הלא יהודי? מה הקשר בין הבעיות למענים? האם הממשלה מבקשת חלילה ללעוג למיעוטים?
3. העדר התייחסות מספקת לטווח הארוך
4. סתירות פנימיות:
- עידוד המגזר היצרני עם ביטול הטבות המס לעובדים במשמרת שניה ושלישית.
- עידוד המגזר היצרני עם העלאת תעריפי המים לתעשייה.
- עידוד הצמיחה עם קיצוץ של יותר מ-500 מליון שקל בתקציב המדען הראשי.
- עידוד הצמיחה עם מדיניות אי-שקט תעשייתי.
- מימון חלקן של הרשויות המקומיות במפעל ההזנה לתלמידים עם מצבן הקשה של הרשויות המקומיות.
- שיפור כושר התחרות של המגזר העיסקי / רפורמה בעידוד השקעות הון עם קיצוץ של 45 מליון שקל בתקציב המזומנים של מרכז ההשקעות (קיצוץ של 200 מליון שקל בהרשאות להתחייב).
5. אקלקטיות:
- תחת הכותרת "המדיניות הכלכלית לשנת 2005" מוצגים רפורמות מרכזיות לשנת 2005 לצד אוסף של 80 החלטות שונות העוסקות בין השאר: בשוק הביצים; מינהל מקרקעי ישראל; קופות גמל; יבוא רכב; עובדים זרים; מועצות דתיות; מדריכים חלקאים; הפחתת תקורות בישום החוק לנפגעי גזזת ועוד...
- חוסר פרופורציות בין החלטות בודדות המתייחסות לעיקרי התוכנית לבין רוב ההחלטות המתייחסות לנגזרות צרות של המשק והפעילות הממשלתית.
- אין סדרי עדיפויות ליישום ושינויים המבניים.
- מתקבל הרושם שבאוצר "מנקים שולחן".
6. כרסום באמינות הממשלה:
- הפחתת שכר זמנית לעובדי המגזר הציבורי. הצעת האוצר לפתוח את ההסכם משליכה קשות על אמינות הממשלה ועל יכולתה להגיע להסכמים בעתיד.
- קיצוץ 45 מליון שקל במסלול המענקים במרכז ההשקעות. נחתם הסכם בין האוצר לתמ"ת על תוספת בסך 150 מליון שקל. ההסכם גובה בהחלטת ממשלה מיום 4.4.04. למרות ההסכם, מציע האוצר לקצץ.
- פירוט התחשיב (מבעוד מועד) המצביע על גידול אוטומטי בהוצאה ממשלתית בסך 7.6 מילארד שקל.
- פירוט מלא של תחולת הסעיפים בתחום החיזוק החברתי.
- מהיכן ימומנו 500 מליון שקל נוספים לישום הרפורמה בחינוך (מעבר ל-500 מליון שקל שהוקצו ברזרבה בסעיף החיזוק החברתי).
- אין נתונים על תחזית הביצוע של תקציב 2004 (מול התכנון)
- הצגת תקציב 2003 (תכנון מול ביצוע) לממשלה תסייע לשרים בגיבוש עמדתם ביחס לתוכנית האוצר.
7. היעדר שקיפות ונתונים תומכי החלטה:
- אין הסבר לסעיפים המופעלים באחריות האוצר והמתוקצבים באופן קבוע (בחומש האחרון) פי שניים ויותר מהביצוע בפועל.
- אין התייחסות לאופן בניית תחזית ההכנסות ממיסים וממקורות אחרים.
- השקעה בתשתיות המשק (אנרגיה, מים, תחבורה) - תוכנית חומש המתבצעת משנת 2003 ועד 2007 - מה הם נתוני הביצוע ל-6 רבעונים ראשונים?
- בפועל יקוצץ תקציב המשרדים ב-7%:
1% - גידול מותר בהוצאה.
בניכוי 4% - הפחתה רוחבית לחיזוק חברתי.
בניכוי 4% - רזרבה במשרדים באחריות האוצר.
- על אלו נתונים תומכי החלטה מתבסס האוצר בבואו לקבל מהממשלה אישור לקיצוץ 2% כל שנה, בשנים 2006 עד 2008.
לאחר מכן הציג אולמרט את יעדי הממשלה המוצעים על ידו:
- סגירת הפערים החברתיים והכלכליים בין אוכלוסיות ואזורים גאוגרפיים:
הממשלה תקצה 1.5 מילארד שקל לשנה, החל משנת 2005, למימוש אחריותה לצמצום הפערים החברתיים באמצעות הגדלת שיעורי התעסוקה, צמצום ממדי האבטלה והקטנת העוני בישראל.
התוכנית תיבחן בארבעה מימדים עיקריים:
1. הביקוש לעובדים - הגדלת מספר המשרות במשק.
2. היצע עובדים - גידול בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה.
3. השמה בעבודה - מפגש בין הביקוש לבין היצע העובדים.
4. השוואת הזדמנויות בין אזורים גיאוגרפיים ואוכלוסיות.
יעדי התוכנית בתחום סגירת הפערים:
לטווח הארוך (2010):
- הקטנת שיעור האבטלה מ- 10.8% ב-2004 לבין 7% עד 8% בשנת 2010
הגדלת שיעור ההשתתפות בכח העבודה מ- 55% ל-60%.
לטווח המיידי (2005):
-הקטנת שיעור האבטלה מ-10.7% (על פי הצעת התקציב לשנת 2005) ל- 9.8% על פי תוכנית המשרד, על ידי הוספת 25,000 משרות מלאות מעבר ל-50,000 הצפויות ע"פ התקציב המוצע ל-2005.
- הגדלת שיעור ההשתתפות ל-55% ע"י תוספת של קרוב ל-60,000 שייכים לכוח העבודה.
משרדים מובילים: אוצר ותמ"ת.
משרדים שותפים: רווחה, פנים, בטחון פנים, חינוך, קליטה ועליה.
שמירה על כושר התחרות של ישראל בעידן הכלכלה הגלובלית
הממשלה תקצה 1.5 מיליארד שקלים לשנה, החל משנת 2005, למימוש אחריותה לטיפוח היתרונות היחסיים של המשק הישראלי ב-5 תחומים עיקריים:
1. מתן עדיפות במערכות ההשכלה, לשיפור כושר התחרות של ישראל.
2. עידוד המחקר והשקעות בביוטכנולוגיה ובננוטכנולוגיה.
3. הפחתת עלות המו"פ לסקטור העסקי.
4. עידוד ההשקעות הזרות בישראל יבוא הון ופתיחת צינורות שיווק.
5. עידוד הייצור, הייצוא והחדשות.
משרדים מובילים: אוצר, חינוך ותמ"ת.
משרדים שותפים: מדע, בריאות, קליטה ועליה, איכות הסביבה וחקלאות.
עדיפות לירושלים, הגליל והנגב
הממשלה תקצה 1.5 מיליארד שקלים לשנה, משנת 2005, למימוש אחריותה לחיזוק ירושלים הגליל והנגב.
תוכנית חירום לאומית, חמש שנתית מונחית מדדי תוצאה:
- בתחום החינוך וההשכלה הגבוהה.
- בתחום הפיתוח והתשתיות.
- בתחום השיכון והאיכלוס.
- בתחום ההשקעות בתעשייה והתעסוקה.
- בתחום שרותי הבריאות והרווחה.
משרדים מובילים: משרד רוה"מ, אוצר.
משרדים שותפים: מרבית משרדי הממשלה: חינוך, תחבורה, תשתיות, שיכון, בריאות, רווחה, קליטה, פנים, בטחון-פנים, חקלאות, איכות הסביבה, תיירות, תמ"ת.
חיזוק השלטון המקומי
הממשלה תקצה 1.5 מיליארד שקלים לשנה, משנת 2005, למימוש אחריותה לחיזוק השילטון המקומי בישראל כ"זרוע ארוכה" של הממשלה.
סדרי עדיפויות לניצול תקציב מיוחד זה:
1. השלמת תוכנית ההבראה לרשויות המקומיות.
2. הקמת שותפויות בין הרשויות במתכונת "איגודי ערים" לתחומי השרותים הממלכתיים כגון: חינוך ורווחה.
3. העברת סמכויות ביצוע מהשלטון המרכזי למקומי תוך ניוון מכוון של המחוזות הממשלתיים.
משרדים מובילים: רוה"מ, פנים ואוצר.
משרדים שותפים: מרבית משרדי הממשלה: חינוך, רווחה, בריאות, קליטה ועליה, איכות הסביבה, שיכון, תיירות ותמ"ת.
אולמרט הציג במהלך הדיון את המקורות התקציביים לתוכניתו:
הצעה לתוכנית יעדי הממשלה לשנת 2005
שימושים ומקורות במלש"ח.
שימושים, במיליוני שקלים:
פערים חברתיים: 1,500
כושר התחרות: 1,500
ירושלים, גליל והנגב: 1,500
שלטון מקומי: 1,500
_______________________
סה"כ, במיליוני שקלים: 6,000
מקורות, במליוני שקלים:
רזרבה כללית: 5,300
רזרבה במשרדים: 1,700
תת ביצוע של סעיפי תקציב, באחריות האוצר 5,000
_________________________________________
סה"כ, במיליוני שקלים: 12,000
מוצע להקצות 50% בלבד (6 מיליארד שקלים) למימון התוכנית.
לסיכום הדגיש אולמרט כי קיומו של אופק מדיני, מהווה תנאי הכרחי לצמיחה ולשיפור רמת החיים של כלל אזרחי המדינה.
במקביל הדגיש אולמרט כי כוחות השוק לבדם אינו תחליף למדיניות ממשלתית מוכוונת יעדים.
עוד אמר השר אולמרט כי "יש לעמוד ביעד התקציב והגירעון, אך איננו יכולים להגיד כן למדיניות כלכלית נטולת יעדים וחזון".
