המשטרה פשטה על עסקים החשודים בהלבנת הון

היחידה לנותני שירותי מטבע באגף שוק ההון שבמשרד האוצר, ערכה (ד', 2.3.05), בשיתוף עם ימ"ר ירושלים מחלק כלכלי ופקיד שומה חקירות ירושלים של רשות המיסים, פשיטה על 7 בתי עסק פרטיים באזור ירושלים בחשד לביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות על פקודת מס הכנסה.

לפי החשד, בתי העסק נתנו שירותי מטבע (חלפנות כספים) ללא רישום וללא אישור לעסוק בתחום.

במסגרת המבצע נבדקו בתי העסק ונתפסו צ'קים רבים, מסמכים ומזומנים. כמו כן, בוצעו עיכובים לחקירה ונלקח חומר לבדיקה ובחינה לצורך המשך החקירה.

המבצע נערך כחלק ממהלך אכיפה רחב היקף של כלל רשויות החוק בזרועות הכלכליות של ארגוני הפשע בישראל, ובמסגרת פעילות האכיפה והביקורת של היחידה לנותני שירותי מטבע, לטובת ההסדרה הנדרשת מיישום החוק והעמקת הפיקוח.

החוק לאיסור הלבנת הון קובע, כי ביצוע פעולות להלבנת הון הוא עבירה פלילית שבצידה קבועים עונשי מאסר וקנסות כספיים גבוהים.
במטרה ליישם את הוראות החוק הוקמה יחידת הפיקוח על נותני שירותי מטבע באגף שוק ההון לצורכי רישום ומעקב. היחידה פועלת למרשם נותני שירותי מטבע בארץ, הנפקת תעודות רישום לנותני שירותי מטבע, פיקוח ואכיפת הוראות החוק והצו לאיסור הלבנת הון אצל נותני שירותי מטבע וביצוע ביקורות ברחבי הארץ.
על הרשות לאיסור הלבנת הון

הרשות לאיסור הלבנת הון

הרשות לאיסור הלבנת הון אשר הוקמה בחודש ינואר 2002, מכוח חוק איסור הלבנת הון משנת 2000, הנה בעיקרה גוף מודיעיני שהוקם כדי לסייע במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון ושל מימון פעילות טרור כחלק מהצטרפותה של מדינת ישראל למאבק הבינלאומי בתופעה. הרשות מקבלת דיווחים ממוסדות פיננסיים ואחראית על ריכוז המידע המגיע אליה, ניתוחו, עיבודו והעברתו לרשויות אכיפת החוק מיוזמתה או על סמך בקשות המוגשות על ידן.

ה- FATF כוח משימה בינלאומי

לאור הדאגה בעולם מהתפשטות התופעה של הלבנת הון והסכנות הטמונות בה לכלכלה העולמית והתחכום הגובר בטכניקות להלבנת ההון, החליטו המדינות החברות ב-G7 על הקמת כוח משימה בין מדינתי (FATF - Financial Action Task Force), שמטרתו להתמודד עם התופעה ולהציב סטנדרטים למאבק בינלאומי כנגדה.

במהלך שנות ה-90 פירסם הארגון המלצות, המציבות סטנדרטים לחקיקה מדינתית ודרישות ממוסדות פיננסיים, לשם מלחמה בתופעת הלבנת ההון. מספר שנים לאחר פרסום ההמלצות יזם הארגון את פרוייקט ה-NCCT שבמסגרתו נבדקה עמידתן של מדינות וטריטוריות בהמלצות המחייבות. מדינות שנמצאו בהן ליקויים מאלו המצויים ברשימה, הוכנסו ל"רשימה שחורה" של הארגון וננקטו נגדן צעדים כלכליים.

בחודש יוני 2002 הוצאה מדינת ישראל מ'הרשימה השחורה' של מדינות שאינן משתפות פעולה בתחום של הלבנת הון על-ידי ארגון ה- FATF, לאחר שהתרשם מההתקדמות הרבה שנעשתה בתחום, בין היתר - הקמת הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים, הכוללת חוקרים, אנליסטים ומשפטנים, השלמת מערך החקיקה הנרחב הכולל מלבד חוק איסור הלבנת הון, מעל 20 תקנות וצווים אשר נחקקו בשנתיים האחרונות, היערכות מקיפה במערכת הפיננסית, והיערכות בכל רשויות האכיפה - משטרה, בנק ישראל, מכס, פרקליטות, משרד אוצר, רשויות ניירות ערך ורשות הדואר.

הקשר בין מימון טרור והלבנת הון

אירועי ה- 11.9.01 הביאו עמם שינוי מגמה גם בתחום של הלבנת הון ומימון טרור. הגופים הבינלאומיים העומדים בראש המאבק בהלבנת הון ומימון טרור הגיעו להכרה כי קיים קשר אינהרנטי בין הלבנת הון לבין מימון טרור, וכי הכלים בהם נעשה שימוש במסגרת מלחמה בהלבנת הון כוחם יפה גם למלחמה במימון טרור.

גופים אלו הצביעו על דמיון בשיטות בהן עושים שימוש ארגוני הטרור לאלו בהן עושים שימוש מלביני הון וארגוני הפשיעה. בשני המקרים קיים הצורך להסוות ולטשטש את מקור הרכוש, את בעלי הזכויות בו וכדומה.

המאבק במימון טרור

בעקבות התפשטות התופעה של מימון הטרור דרך צינורות של הלבנת הון החליט ארגון ה - FATF להרחיב את משימתו כך שתכלול גם את המאבק במימון טרור. באוקטובר 2001 פרסם הארגון המלצות מיוחדות אשר ימנעו מטרוריסטים ושולחיהם דריסת רגל במערכת הפיננסית הבינלאומית.