כתב תביעה מאת המטה למען ארץ ישראל הוגש לבית משפט השלום בנתניה, נגד מי שנטען שהיו אחראים על הריסתם והשמדתם הלא חוקית של שני קרוונים, שהיו רכושה של התובעת ביישוב יצהר שבשומרון, ובינהם האלוף משה קפלינסקי אשר היה בתקופה הרלוונטית לתביעה מפקד פיקוד מרכז, ואשר בהוראתו בוצעה הריסת הקרוונים. את המטה למען ארץ ישראל מייצג עו"ד יעקב מנקין.
כפי המפורט בכתב התביעה, ביום 3.1.05, בשעות הבוקר, הגיעו חיילים ושוטרים רבים, וביניהם גם הנתבעים, לגבעת להבה שבישוב יצהר במטרה להרוס שני קרוונים שהועברו לשם באופן זמני על-ידי כחודש לפני ההריסה.
הקרוונים, שהונחו על גבי כמה קוביות בטון קטנות שהיו מוצבות על הקרקע (ללא כל חיבור של קבע), היו חדשים לחלוטין, והועברו למקום על מנת לזוודם ולהכינם להעברתם למגורי משפחות באתר אחר.
כפי הנטען, כח ההריסה הגיע למקום במטרה להרוס את שני הקרוונים וזאת כשאין ברשותו צו הריסה כחוק. יתרה מכך, לטענת העמותה לא רק שמעולם לא הוצא צו הריסה לקרוונים אלא גם לא ניתנה ע"י המפקד האחראי כל הודעה לבעלים בקרוונים (נציגי התובעת) על הכוונה להרסם ולא קוים כל שימוע כחוק טרם כל פגיעה בזכויות הקניין. יתירה מכך, לא הציג כח ההריסה כל צו המתיר להם להיכנס לקרוונים, לבצע כל פעולה הקשורה במישרין או בעקיפין בקרוונים עצמם ובודאי לא להרוס אותם וזאת למרות שנדרשו לכך.
לטענת העמותה התובעת, למרות האמור, וחרף התנגדותם של נציגיה התושבים שנכחו במקום החל כח ההריסה בהריסת הקרוונים באמצעות מסורים ופטישים. לאחר ביצוע פעולת ההרס הידני הורה אחד הנתבעים לדחפור להמשיך ולהשמיד את הקרוונים ולגלגלם למדרון הואדי הסמוך. בתביעה הודגש כי בהוראת חלק מהנתבעים היכו השוטרים והחיילים מכח ההריסה את נציגי התובעת כמו גם מתיישבים שניסו להגן על הקרוונים.
לפי כתב התביעה, השוטרים ושוטרי מג"ב שהשתתפו בפעולת ההריסה הלא חוקית או אבטחו אותה לא נשאו תגי זיהוי כמתבקש וכמתחייב. שוטרי מג"ב והשוטרים סירבו להזדהות בפני נציגי העמותה ותושבי המקום שהוכו או נעצרו על ידם.
קפלינסקי, נטען על-ידי העמותה, היה מודע לזכויותיה הקנייניות של התובעת בקרוונים ונציגיו ניהלו עימה באורח אינטנסיבי תכתובות, הליכי שימוע והליכים משפטיים במהלך השנה וחצי שקדמו להריסת הקרוונים ואף ביחס למבנים אחרים באזור יצהר ובמאחזים רבים אחרים באזור יהודה ושומרון. לטענת העמותה, קפלינסקי היה מודע לחובתו להודיע לתובעת על הכוונה להרוס את הקרוונים, לחובתו לקיים שימוע לתובעת בטרם הריסת הקרוונים ולחובתו להוציא צווי הריסה, למסרם לתובעת ולהציגם בטרם קיום ההריסה בפועל. למרות זאת, מלינים אצל המטה למען ארץ ישראל, אלוף הפיקוד אז, לא הודיע על הכוונה להרוס את הקרוונים, לא קיים כל שימוע בטרם הריסת הקרוונים, לא הוציא צו הריסה כחוק לקרוונים או שנמנע במתכוון ממסירתו, לתובעת או לנציגיה בכל זמן שהוא.
לאור האמור התבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת 280,000 ש"ח כנגד שוויים של הקרוונים ותכולתם שנהרסו והושמדו על-ידי הנתבעים או בהוראתם, שלא כחוק, בסך 260,000 ש"ח, ובנוסף, עלות פינוי ההריסות והשברים שנותרו לאחר פעולת ההריסה בשווי כ- 20,000 ש"ח.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
