משרד המשפטים הפיץ (יום א', 19.6.05) בקרב משרדי הממשלה השונים תזכיר חוק תובענות ייצוגיות. על-פי התזכיר, הצעת החוק נועדה לקבוע את מכלול הנושאים שבהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית, להסיר הגבלות לא רצויות על היקף העילות הקיימות כיום, ולקבוע נושאים נוספים בהם ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית, לאחד את ההסדרים הנוהגים לגבי ניהולה של תובענה ייצוגית להסדר אחד שיחול על כל התביעות הייצוגיות, ולפתח את ההסדרים הקיימים עליהם בהיבטים שבהם ההסדרים הקיימים לא היו מספקים.
החוק המוצע צפוי להחליף את ההסדרים הפרטניים הקיימים היום במספר חוקים. בגדר החוק המוצע ייקבעו הנושאים שבהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית. בחוק המוצע נבחר מודל הדרגתי, לפיו הנושאים בהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית נקבעו בתוספת לחוק הניתנת לשינוי על ידי שר המשפטים. היקף הנושאים שבהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית הורחב משמעותית לעומת הקיים. ניתן יהיה בעתיד להוסיף נושאים נוספים, על-פי הנסיון שיצטבר.
החוק המוצע קובע הסדר אחיד לתובענה הייצוגית בכל התחומים וכולל פיתוח של ההסדרים הקיימים לניהולה של תובענה ייצוגית, על יסוד הלקחים שהופקו מהניסיון שהצטבר.
בהצעת החוק מובהר, כי ההסדרים הקיימים בחוקים הפרטניים המסדירים הגשת תובענות ייצוגיות יוחלפו בחוק המוצע. לפיכך,
יבוטלו הפרקים הללו בחוק הגנת הצרכן, בחוק ההגבלים העסקיים, בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, בחוק למניעת מפגעים סביבתיים, בחוק השקעות משותפות בנאמנות, בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, ובחוק החברות.
השפעה ישירה מסוימת על תקציב המדינה עשויה להיות בהוראות לעניין הקמתה של קרן למימון תובענות ייצוגיות וניהולה. הכספים שישמשו את הקרן למימון תובענות ייצוגיות, לא יבואו מתוך תקציב המדינה, אלא מתוך כספים שייפסקו בתובענות ייצוגיות .השפעה נוספת של הצעת החוק היא זו הכרוכה בניהול והקמת פנקס התובענות הייצוגיות.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
