החל המו"מ על פרויקט CHILL-ON לפיתוח ואינטגרציה של טכנולוגיות חדשניות לשיפור הבטיחות, השקיפות ואבטחת האיכות של שרשרת אספקת המזון המקורר. 25 שותפים מרחבי העולם ייקחו חלק בפרויקט, שערכו הכולל עומד על כ-15 מיליון אירו, מתוכם כ-10 מיליון אירו יתקבלו כמענק מתוכנית המסגרת השישית. מחצית ממענק זה תינתן לששת הגופים הישראלים המשתתפים בפרויקט.
הפרויקט, המבוסס על טכנולוגיה חדשנית בתחום קירור המזון של חברת קרייטק - חברה קטנה מבאר-שבע, מציע שילוב מרשים של שותפים מן התעשיה ומן האקדמיה. המשתתפים בפרויקט יעסקו, בין היתר, בפיתוח ביו-סנסורים חדשניים-באחריות מכון וולקני, בפיתוח תוויות חכמות על-פי טכנולוגיה של חברת FreshPoint-TTIמתל-אביב, בפתרונות אריזה ועוד.
חברת הייעוץ הישראלית OSM-DAN לקחה חלק בעיצוב הטכנולוגי-מדעי של הפרויקט. שותפים נוספים בפרויקט הם אוניברסיטאות פוג'יה ופרמה-איטליה, האוניברסיטה החקלאית-סין, אוניברסיטת קנט והמכון הטכנולוגי של ווסקס-אנגליה, המכון לפיזיולוגיה, ביוכימיה והיגיינת בעלי חיים-גרמניה, האוניברסיטה החקלאית של אתונה-יוון, מעבדות הדייג-איסלנד, וכן שותפים מספרד, צ'ילה, טורקיה, צרפת, שוויץ והולנד.
בספטמבר 2005 ייפגשו בישראל כל שותפי הפרויקט לצורך היערכות הקבוצה למו"מ עם נציבות האיחוד האירופי.
האיחוד האירופי הוא השוק השני בגודלו בעולם בצריכת מוצרי מזון מקוררים וקפואים, עם ממוצע צריכה שנתי של 11 מיליון טון. בעקבות שינויים בהרגלי הצריכה באירופה, נמצא שוק זה בצמיחה של מעל 10% בשנה, כאשר נושאי בטיחות ושליטה במוצרים בתוך שרשרת אספקת המזון הם בעלי חשיבות רבה לצרכנים.
האכיפה של סטנדרטי בטיחות למוצרי מזון מקוררים וקפואים, ביחס לכל המעורבים בייצור, במסחר, בלוגיסטיקה, בהפצה ובעיקר באספקטים שקשורים לאספקה נמצאת בעדיפות גבוהה, לאור כך שהחל מינואר 2005 דורשת החקיקה האירופית בתחום המזון אפשרות למעקב אחר כל שלבי שרשרת המזון. חקיקה זו תחייב גם הצגה של שליטה אירופית על טיפול במוצרי חקלאות ומזון.
כיוון שיותר מ-70% ממוצרי המזון נסחרים בינלאומית, נוצרת מורכבות רבה בכל הקשור לניהול האיכות והבטיחות בשרשרת המזון. כיום אין בנמצא תפישה אינטגרטיבית למזון מקורר וקפוא, המאפשרת בקרה שלמה ומתמשכת על בטיחות המזון ואיכותו (לצד התחשבות בענייני סביבה), ומעקב אחר שרשרת האספקה בשלמותה.
הגישה הכוללת של פרויקט CHILL-ON תאפשר ביצוע של מחקר מעמיק בכל שלבי שרשרת אספקת המזון המקורר. מחקר זה יכלול את בחינת הטכנולוגיות העדכניות ביותר, פיתוח תפישות טכנולוגיות חדשות, בחינת תקפותן ופוטנציאל שיפורן תוך התמקדות בפיקוח, ניהול ומעקב אחר שרשרת המזון בכללותה, כאשר הגישות הטכנולוגיות החדשניות לפרויקט הן בבחינת פריצות דרך פוטנציאליות.
אספקת דגים קרים וקפואים נבחרה להיות מקרה המבחן בפרויקט זה משום שדגים נמצאים במקום השלישי בצריכה בשוק המזון האירופי והם מהווים הסחורה הרגישה ביותר מבחינת סיכוי להרעלות מזון.
לדברי מרסל שטאון, מנכ"ל ISERD, פרויקט רב משתתפים זה, המובל על-ידי ישראל, מדגים את יתרונות ההשתתפות הישראלית בתוכנית המסגרת גם מבחינת מרכזיותן של החברות הישראליות וגם מבחינת ההטבות שחברות ישראליות, גדולות וקטנות, מפיקות ממנה בהינתן להן גישה מלאה לתוצאות הכוללות של הפרויקטים בהם הן לוקחות חלק.
