|
ההפתעה הקומית של המפגינים
|
|
|
|
|
ראש הממשלה.
|
|
|
|
|
|
מועצת יש"ע פותחת בסידרת הפגנות מול בית ראש הממשלה בירושלים, תחת הכותרת: "אני אחיך אל תשכח", ומקדישה את המחאה "למען עקורי גוש קטיף וצפון השומרון ונגד הסחבת המתמשכת למתן פתרונות לעקורים".
ההפגנה הראשונה בסידרה, תתקיים (ד',30.11.05), בשעה 18:00 ובה יוצג "גן החיות של אריק": כלובי זהב ענקיים ובתוכן בני אדם כמשל לחדרי בתי המלון בהם שוכנו מפוני גוש קטיף. יוזמי ההפגנה מבטיחים לצרף קטע קומי בו יושמע קולו של אריאל שרון העורך "סיור" לבנו עמרי שרון, במסגרת "גן החיות". Nfc מביא את הקטע לראשונה.
נציגי מועצת יש"ע מבהירים, כי המפגינים יקראו לממשלה לפעול במהירות לפתרונות בתחום הדיור, התעסוקה והשיקום הנפשי. מרים ח', קרובת משפחה של אחת המשפחות המפונות, ומיוזמות ההפגנה, אומרת בשיחה עם Nfc: "אין זו ההפגנה האחרונה בסידרה". לדבריה, "מטה בנימין החליט לקיים הפגנות מידי שבוע נגד העוולות הנוראות של ממשלת ישראל".
מרים, שביקשה לא לפרסם את שמה המלא, מספרת ל-Nfc על הקשיים שעוברים על חיי אחותה, שפונתה יחד עם ששת בני משפחתה מביתם בגוש קטיף. "אחותי המגורשת עדיין נמצאת בבית מלון והמצב הנפשי של כל בני המשפחה ממש קטסטרופה", היא מספרת. "אחותי אישה חזקה - ועכשיו היא שבורה לפיסות וחלקים".
לדברי מרים, בין המשפחות המפונות ישנן ילדות רבות אשר שוהות בבתי חולים פסיכיאטריים בעקבות הפינוי. "אני מכירה בנות שכבר שלושה חודשים לא יוצאות מהחדר שלהן", היא טוענת. לדבריה, "45% מהילדים הקטנים חזרו להרטיב בלילות - והממשלה עדיין שותקת".
"הממשלה משקרת ומשקרת - בלי בושה"
מרים ממשיכה ומספרת כי אחותה מתגוררת עם עוד שש נפשות בחדר מלון קטן ולא מרווח. "יש להם ילדים קטנים שאינם יכולים להיות בחדר לבד. אם ילד בוכה באמצע הלילה, מה אתה מצפה שהוא יעשה אם הוא ישן בחדר הסמוך? שיתרוצץ בבית המלון ויחפש את אמא שלו? כל המשפחה גרה בחדר אחד כתוצאה מכך", אומרת מרים.
"הבטיחו להם דירה בבניין באשקלון, אבל הכל מסתכם בשקרים חוזרים. מביאים להם מפתחות לדירה ואז מתברר כי ניתן רק לראות את הבית או מקסימום להכניס בו ציוד. לא מעבר לכך".
בהתייחסה להפגנה המתוכננת, אומרת מרים, כי הפעילים "מקווים לעשות רעש ציבורי". היא קובלת על כך ש"התקשורת משתפת פעולה עם ראש הממשלה ומוחקת את המגורשים מהאג'נדה הציבורית". "אנו מודיעים לכך שלציבור נמאס. הציבור עייף. אבל איך אני יכולה לשבת בבית כשמשפחתי חיה חיי סבל וכאב", היא מסכמת.