עו"ד גלי בן-אור ממשרד המשפטים, שהובילה את החקיקה בנושא מאגר המידע הגנטי, אמרה היום (ג', 27.12.05) כי בכוונת רשויות אכיפת החוק להגדיל ולהרחיב את מאגר המידע הגנטי של המשטרה. בהרצאה ביום עיון במרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה, אמרה עו"ד בן-אור שהמצב החוקי הנוכחי אינו מאפשר אגירת נתונים במאגר ללא הגבלת זמן.
במקרה של חשודים, מדובר על מחיקת הפרופיל הפלילי של אדם מהמאגר לאחר כשבע שנים מיום נטילת הדגימה ובמקרה של מורשע נמחק הנתון רק לאחר 20 שנה מיום פטירתו.
"לא יהיה קל לצאת מהידיים שלנו"
"לא יהיה קל לצאת מהידיים שלנו", העירה עו"ד בן-אור שציינה כי משרד המשפטים סבר שצריך מאגר מידע שישמר לנצח. היא גילתה שהמשרד העריך שחקיקה כזו לא תעבור ולכן התפשר והסכים להגביל בזמן את אגירת המידע.
"מדובר במאגר מודיעיני חסוי, לשימוש המשטרה בלבד. המאגר מנוהל על-ידי אנשי מז"פ ולצורכי עבודתם בלבד, ואדם אינו יכול לדעת אם הוא מופיע במאגר המידע או לא", אמרה עו"ד בן אור ביום העיון, שהיה דיון אקדמי ראשון מסוגו בנושא מאגר מידע גנטי.
כזכור, חוקקה הכנסת בקיץ האחרון חוק המאפשר למשטרת ישראל להקים מאגר נתונים גנטי לזיהוי פלילי, בנוסף למאגר של טביעות אצבע וצילומים. "החוק משנה באופן דרמטי את יכולותיה של המשטרה במלחמתה בפשע ובמילוי תפקידיה על-פי החוק שהוא גילוי ותפיסת עבריינים, פענוח עבירות ומניעת ביצוע עבירות" אמרה עו"ד בן-אור.
"המאגר יסייע לחשוד להוכיח את חפותו"
עו"ד אפרת פינק מהסנגוריה הציבורית, הציגה את הדילמות של הסנגוריה ואמרה שמאגר המידע הגנטי יכול לסייע לא רק למשטרה אלא גם לחשוד, שיוכל באמצעו המאגר להוכיח את חפותו "החוק החדש לוקה בחסר כיוון שאינו מסדיר ביצוע בדיקות דנ"א ביוזמת ההגנה", אמרה פינק שמייצגת את אדריאן שוורץ במשפט חוזר. לדבריה, סנגור אשר מבקש ליזום הליך שכזה, עובר מסכת בירוקרטית מפרכת שכן הכוח נמצא בידי המדינה והכל תלוי ברצונה הטוב.
"זיהוי הוא ההפך מאנונימיות, לכל אחד יש דנ"א משלו וזה מאפשר לזהות בני אדם, לכן זה ברור למה למערכת אכיפת החוק יש עניין רב בכך", אמר ד"ר מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה שהדגיש כי הדנ"א מהווה חוליה חשובה באכיפת החוק וראיה קבילה בבתי המשפט , אך באות עת ברור שיש בו פגיעה קשה בפרטיות.
ד"ר אורן גזל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה אמר שהחששות הרבים בנוגע להקמת מאגר נתוני זיהוי משטרתי שיכלול נתוני דנ"א של חשודים ונאשמים מוגזמים.
"נראה לי שהפגיעה הנגרמת לחשודים עקב קיום המאגר קטנה יחסית לפגיעה בפרטיות שנגרמת עקב סמכויות אחרות של המשטרה, כגון הסמכות לשאול כל אדם (כולל עדים שאינם חשודים) כל שאלה הרלוונטית לחקירה פלילית. גם כאשר בוחנים את החשש לשימוש לרעה במידע, נראה כי חשש זה קטן יותר כאשר מדובר במידע גנטי, בהשוואה למידע כלכלי, מידע ממרשם התיקים המשטרתי ומידע אחר הזמין למשטרה", אמר.
