בית המשפט המחוזי בירושלים, גזר השבוע על מנהל המכירות לרשתות "עשה זאת בעצמך" בחברת טמבור, עונש של חודשיים מאסר בפועל. השופטת מרים מזרחי גזרה על הנאשם עונש של חודשיים מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות, וקנס בסך 20,000 שקל או שני חודשי מאסר תמורתו.
בנוסף גזר עליו בית המשפט, מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתחייבות להימנע מעבירה על חוק ההגבלים העסקיים בסך 50,000 שקל.
הנאשם הורשע על-פי הודאתו, בעבירות הסדרים כובלים (קרטל) בתחום הצבעים. עליהן עבר בעת שניהל את תחום המכירות לרשתות "עשה זאת בעצמך".
על-פי כתב האישום, כניסתן של רשתות השיווק לפעילות בשנת 1993 יצרה תחרות רבה בתחום הצבעים הדקורטיביים, אשר הובילה לירידת מחירים משמעותית לצרכן. תיאומי המחירים שהנהיגה טמבור, ספקית הצבעים שהיא מנופול בשוק, נועדו למנוע תחרות מחירים בין רשתות "עשה זאת בעצמך" לבין עצמן, ולהביא לשמירת רמת מחיר גבוהה יחסית וכן לצמצם תחרות מחירים בין הרשתות לבין ה"טמבוריות" המסורתיות.
חברת טמבור, בעלת המונופול מזה שנים בתחום הצבעים, הורשעה כבר בפרשה זו (ת.פ. 1142/01) לפני 6 חודשים. בגזר הדין ציינה כבוד השופטת מזרחי, כי חומרת העבירות המיוחסות לטמבור בולטת, לאור כוחה המונופוליסטי של טמבור.
בנסיבות אלו ציינה השופטת, כי אין ספק שהיתה לתיאום המחירים השלכה של ממש על התחרות במחירים שבין רשתות השיווק לבין עצמן. כמו כן, גם על התחרות במחירים בינן לבין חנויות אחרות המוכרות את מוצרי טמבור. על חברת טמבור הוטל קנס בסך 2.25 מיליון שקל.
כתב האישום קובע, כי בשנים 1996-1998 תיאם הנאשם בשם טמבור, עם רשתות "עשה זאת בעצמך" (הום סנטר, קנה ובנה, אייס והנדימן) את המחירים בהם יימכרו מוצריה המובילים לצרכן. מדובר בצבעי קיר לבנים מסיד וצבעים אקריליים. התיאום נעשה מול כל רשת בנפרד, תוך מתן הבטחה לרשתות, כי מחירי מוצרי טמבור יהיו אחידים בכל הרשתות. הנאשם ניהל את המו"מ בין טמבור לרשתות השיווק ופיקח באופן פעיל על יישום ההסכמות שהושגו.
בגזר הדין הכירה השופטת בהיותו של הנאשם המבצע העיקרי של העבירות. עם זאת, מצאה לנכון שלא להחמיר עם הנאשם נוכח נסיבות המקרה: והסבירה החלטתה בכך שהתיאומים החלו כבר בשנת 1994 ואילו הנאשם עסק בהם רק משנת 1996, תוך כניסה למתווה תיאומים קיים. על-פי השופטת, "לא קטף הנאשם באופן כלשהו את פירות ההסדרים הכובלים, בשל היותו שכיר בחברה ואי השתייכותו לדרג הניהולי הבכיר". כמו כן, ייחסה השופטת חשיבות לנסיבותיו האישיות של הנאשם [ת"פ [י"ם] 1262/01].
