לפני 55 שנים, באלול תשכ"ז מיד אחרי מלחמת ששת הימים, נכנס הרב יאיר דרייפוס לראשונה בחייו בשערי בית מדרש בישיבת כרם ביבנה, וההלם הראשוני עדיין צרוב היטב בזיכרונו ובגופו. האימה והפחד שליוו את הימים הנוראים בישיבה הרטיטו את ליבו, אך לוו גם בתחושות קשות וברצון עז שהכל יגמר ולהגיע כבר לי"א תשרי.
ברבות השנים נחשף הרב יאיר דרייפוס לתורותיו של האדמו"ר הזקן מחב"ד שהביאו למהפך עצום בתפיסתו את הימים הנוראים, ואלו הפכו עם הגיל וההבשלה "לימי הרחמים". 'נשימות עמוקות-מסעותיי בימי הרחמים' מזמין את הקורא לנגיעות בנבכי עולמו הרוחני של המחבר.
דיבורי הספר מבקשים לעורר את הלב והנשמה לימים מליאי משמעות והרי גורל, מעצבי זהות אנושית ודתית, ומבקש מאיתנו לשאת משמעות זו גם לימי החולין של 'אחרי החגים'. ספר זה צולל לא רק למשמעות הדתית של הימים הנוראים, אלא לעומק הנפש בנתיב חיפוש רגשי ורוחני, לעֵבר מציאת העצמי.
הגותו של הרב יאיר דרייפוס נוצרת מתוך המפגש עם החיים והשְהִיה בהם. אופיה הוא אינטואיטיבי, באופן שמשלב חוויות יומיומיות, רגעי קטנות, לצד רעיונות נשגבים, המאצילים משמעות לתהומות הנפש והרוח של כל האדם, המשווע לחמלה, הארת פנים, טהרה וקדושה, אהבת אדם, אנושיות וענווה.
המחבר מזמין את הקורא למסע של הקשבה עמוקה לרוחות שמנשבות בין השורות.
לגעת במילים. לנשום אותם. 'מסעותיי בימי הרחמים' הוא הארה של פן החמלה והרחמים שהם הצליל הבסיסי של ההוויה. לכנסת ישראל יש לב נשבר ונשגב. שיודע להתבונן ב'לבן שבעיניים' של האדם האבוד ומגורש. ומבקש להתעשת ולבקש מחילה סליחה וכפרה, ממקום של אמון עמוק ששערי תשובה לא ננעלו. ופניו תמיד לחדש את הברית שנסדקה בין שמים לארץ.
בין הבורא ברוך הוא שלא התייאש מברואיו, לבין הברואים שלא התייאשו ממנו.
בניסיון לרפא קצת את השברים והכעסים, ולהמתיק את הדינים שנמתחו, בקללה העתיקה של הגירוש מגן העדן האבוד.
זהו ספרו הרביעי של הרב יאיר דרייפוס, ראש ישיבת שיח יצחק, שחיבר את הספרים: 'נגיעות בשפת הלב', 'חתונה של אבודים' ו'רעים האהובים'. ניתן לרכוש את הספר בחנויות המובחרות ובאתר:
[קישור]/
