בסיום ליל שימורים בקריאת ההגדה ששיאה הסעודה הדשנה, שהכל שיכורים מארבע כוסות היין, התיצבנו בבוקרו של חג בבית הכנסת לקיים את החג כהלכתו בתפילה חגיגית, כפי הנראה רק אלה שהצליחו להתעורר ולהתאושש מן המטעמים ובעיקר מן השתיה כדת וכדין. מתברר כי אלה לא היו רבים. ברם צריך לזכור כי המועד הוא שני ימים שבהם שבת שבתון מכל מלאכה ואילו חמשת הימים בין היום הראשון לשביעי הם ימי חול המועד, שבהם מותר לעבוד לאלה שהכנסתם דלה ואינה מספיקה די הצורך, וצריכים הם לעבוד כדי לקים את המשפחה בכבוד, נהוג לעבוד חצי יום. כאמור זה מותר לצורך המחיה או מלאכה שאין אפשרות לדחותה לשבעה ימים שלמים. כפי שהיו קדמוננו נוהגים מֵעֲטוּ במלאכה והרבו בַּקֹּדֶשׁ. כמובן שאפשר גם לטיל ברחבי הארץ בימי החול ולשבות ולהנפש בחג כבשבת.