|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כמו שמזמינים אמבולנס, כך כשמזמינים ניידת
|
|
העיתונאי אשר אטדגי לא התערב כאשר הותקף לעיניו ברחוב ראשי ובאמצע היום (אכן, רק במילים) נער אתיופי, כי פשוט פחד, ואני כתבתי לו: במדינה מתוקנת היית רק צריך לצלם בסלולארי ולשלוח למשטרה, ובתוך שעה היו כל יושבי הג'יפ מוצאים עצמם מאחורי סורג ובריח. היום - ואולי בצדק - לכולנו ברור שאם צילמת מוטב שתיסע לירושלים ותתחב את הצילום לחריץ בכותל, או שלא תיסע ותתחב אותו למקום אחר, כי אז יש סיכוי רב יותר שהחולירות ייענשו, מאשר אם תטיל את הטיפול בכך על המשטרה; ואם להיות הוגנים, ממש כך יהיה גם אם תטיל את הטיפול על מערכת המשפט. הגיע הזמן שישראל תאמץ את שיטות ג'וליאני. שיש רק אזרחים ישרים ויש עבריינים, ואין עבריינים קטנים אלא עבריינים, ואין קריצות ואין איתרוגים ואין עצימת עיניים ועבריין נכנס לכלא לכל החיים. זו מלאכת הקודש שעליכם, העיתונאים, לבצע. להתעקש שהמשטרה תשוב לפעול ולא רק בעניינים "על-רקע מיני" או בשירותו של הממשל. להתעקש שפנייה למשטרה תשוב להיות הדרך להשיב את כיבוד החוק במדינה. וזה לא "תקציבים". זה רצון. ועל הרצון, על יצירת דעת קהל שתקבל כמובן מאליו שכמו שאתה מזמין אמבולנס והוא מגיע מיד ותמיד ונותן שירות הכי טוב וללא תנאי, כך בדיוק יהיה גם כשאתה מזמין ניידת. ועל יצירת דעת קהל שונה לחלוטין ומחייבת שינוי מלא ומוחלט שכזאת, על יצירת דעת קהל נחרצת ונחושה ועקשנית שכזאת, אתם, העיתונאים, ממונים. זה בנפשנו, ואתם היכולים, וזה חייב להיעשות. בהצלחה! |
| תאריך:
|
22/06/2012
|
|
|
עודכן:
|
22/06/2012
|
|
אריה גל
|
|
כמו שמזמינים אמבולנס, כך כשמזמינים ניידת
|
|
זה התחיל עם הראיון של מסגרת פוליטית האמורה לייצג, לקדם ולחבר את הכוחות הציוניים לכוח פוליטי מאוחד על מגזרי. לצאת סוף סוף מהביצה הפוליטית המגזרית, לשים על המפה הפוליטית בישראל אלטרנטיבה לליכוד המדדה ימינה ושמאלה. כן, בית פוליטי ציוני לאומי בטהרתו.
|
|
|
|
|
"פרס החמורים" או פרס "חמורי ישראל" צריך היה להינתן להורים שלנו - אלה שבאו למדינת ישראל מיד בתום מלחמת העולם השנייה חדורי ציונות ואהבת הארץ, אלה שלא ידעו להתלונן, אלה שעבדו מבוקר עד ערב, אלה שלא ניצלו שום הטבות ולא קיבלו הטבות, אלה שגם המעט שהקימו, ומס הכנסה ישב להם על הגרון כאילו היו טייקונים של היום, אלה שלא לקחו חובות כי עם חוב לא יכלו לישון, אלה שפשוט בעשייה היומיומית שלהם בנו את הארץ...
|
|
|
|
|
השיח הציבורי בתוכינו, גדוש לצערנו במטעני נפץ מילוליים של הסתה, שנאה, גזענות ואנטישמיות.
|
|
|
|
|
לאחרונה אנו עדים למתקפת תוכניות ריאליטי בכל ערוצי הטלוויזיה. לא סוד שהפקתן של תוכניות מסוג זה זולה ומבטיחה רווח נאה. אין צורך בשחקנים – המשתתפים הם אנשי "היישוב", אין צורך בכותבים ויוצרים – הדרמות הקטנות של החיים מהוות נכס צאן-ברזל בתוכניות, ובקלות, אולי בצדק? מצליחות לגעת ולרגש אותנו.
|
|
|
|
|
לשיפור עמדות השמאל בכלל ו"יפי הנפש" בפרט, אני מציע את השיפורים הבאים:
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רון בריימן
התקשורת הישראלית, ואפילו זו הרואה את עצמה כ"ממלכתית", חוטאת ב"עכשיוויזם" מסוכן ובעידוד הפיכת עסקת החטופים לכניעה ללא תנאי
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה  ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
