באחד הימים, כאשר זרחה השמש ומזג האוויר היה נעים, יצאתי לגינה כדי לטפל בפרחים ובעצים, וראיתי שם פרח אדום ויפה. התקרבתי אליו ושאלתי אותו: "מאין לך הצבע היפה?", "זה מאלוהים," הוא ענה לי בחיוך. "אתה מרוצה מהחיים שלך בגן?", "כן, למה לא?" הוא ענה, "אני מרוצה מאוד". "אבל אנשים כאן יכולים לקטוף אותך מתי שירצו, ואתה תמות". "נכון," הוא אמר, "אבל בסוף כולנו נמות. גם אתם, בני האדם, גם לכם יש סוף."