כשברא אלוהים את היופי, את ניצבת אחרונה בתור.
חזקות ממך, ויותר זוהרות, לא נתנו לך בכלל לעבור.
דחפו אותך הצידה, התעמרו בך כך סתם, בלי סיבה.
אבל את, הוספת לחייך ולסלוח, הייתי במינך יחידה.
לא תלית ציפיות ברקיע, לא חלמת להיות נסיכה.
את צפית בן ביתר, כיצד נלחמות,
והורסות כל חלקה טובה.
נאבקות, נועצות ציפורניים, וקורעות בבשר, עד זוב דם.
בליבן, אך נקם. רחמים? - בשמיים!!!
עד ישיגו מלוא דרישתן.
ובחן אלוהים נערה נערה. והיביט עגומות ברקיע.
עיניו תרו רבות, וחיפשו בחורה, שתוכל רצונו להשביע.
ועמדת מבויישת, מבטך מושפל, כשלפתע,
היישיר הוא מבט,
ובאופן חד פעמי, ויוצא מן הכלל,
הרמת את ראשך במעט.
ופגש מבטך במבטו של האל. וברגע, מסתם נערה,
הפכת ליפה ביותר בתבל!!!
פאר וחדוות הבריאה!!
כעת הן כולן מתחנפות בפנייך.
פתאום, נעשו חברות,
ואת, מוסיפה להיות הצנועה(!) ופיך ידבר אך טובות.
כולן מתות להיראות, כפי שאת ניראית.
אך אין אשה שלך תישווה.
יופייך, כולו, - אמת!!!
