ליל חורף, גשם חזק ורוח נשבה,
חלמתי חלום נורא.
אני בספינה, בלב ים סוער,
וליד ההגה עומד הסקיפר.
נועץ עיניו במבט קפוא בלוח השעונים,
המצפן אינו פועל, אין לו מושג בכיוונים.
בבהלה רבה קראתי למלחים,
כולם הגיבו באדישות, צחקו לי בפנים.
לא הבינו מדוע אני כל כך חרדה
ולמה נדמה לי שיש בעיה.
"הכל יהיה בסדר, הכל יסתדר,
סערות חזקות חולפות הכי מהר".
"הספינה הזו עמידה בטלטולים חזקים
ותמיד בסוף, באורח פלא, העניינים מסתדרים".
