מַסְעֵי הָאוֹתִיוֹת

נוֹסַעַת מֵהַמְסֵּס הָרַע
וְחוֹנָה בַּסֻכָּה.
שָׁם מִתְעַטֶּפֶת בַּטַּלִית
שֶׁהוֹרִיש לִי סָבִי
מַמָּש עַל פִּי הַחֵרוּת.
עוֹבֶרֶת בְּתוֹך הַיָּם הַמִּדְבָּרָה
הוֹלֶכֶת שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר
וְחוֹנָה בְּמָרָה.
שוֹתָה אֶת הַמַּיִם הַמְּאָרְרִים
מַגִּיעָה לאֵילִם
וְטוֹעֶמֶת טַעַם גַּן עֵדֶּן
שֶׁל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינוֹת הַמַּיִם
וְשִבְעִים הַתְּמָרִים.
חוֹנָה בְּיָם הַסּוֹף
וּמִשָׁם שׁוּב לַמִּדְבָּר –
סִין וְדָפְקָה.
נִרְפֶּדֶת בִּרְפִידִים
מִבְּלִי אֵין מַיִם לִשְׁתּוֹת
וְאָז לְמִדְבָּר סִינַי.
מִשָׁם הִגַּעְתִּי אֶל קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה
שֶׁהֵם מְקוֹר הַשִּמְחָה.
אֶת חֲצֵרוֹת יָדִי הַשְּמָאלִית
עָקַדְתִּי בְּרִתְמָה.
זָרַקְתִּי רִמּוֹן לִסְתּוֹם אֶת הַפֶּרֶץ
וְהִלְבַּנְתִּי אֶת חֲטָאַי.
לְאַחַר הַר שֶׁפֶר
לָקִיתִי בְּחֲרָדָה.
אָסַפְתִּי חֲבֵרִים לְמַקְהֵלָה
וְשַׁרְנוּ כְּבוֹד ה'.
מִתַּחְתִּית הָהָר
הִגַעְנוּ לְמִתְקָה
וְהִתְבַּשַּׂמְנוּ מִמֶּתֶק הַחַשְׁמוֹנָאִים.
עָטִינוּ מוֹסֵרוֹת
וְצָפִינוּ הֵטֵב שְׂמֹאלָה.
מִשָּׁם נָסַעְנוּ לְחֹר הַגִּדְגָד
וְרָאִינוּ טוֹב. כָּך עָבַרְנוּ
לְעֶצְיוֹן גָּבֶר וּמִשָּׁם לְקָדֵש
וּלְהֹר הָהָר.
שָׁם הִתְאַסְפוּ בְּתוֹכֵנוּ
עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם הָאוֹתִיוֹת
זָהֲרוּ בְּאוֹר יְקָרוֹת
עַל פְּנֵי עוֹלָמוֹת וְיָמִים.