נתינות ולקיחות

"נתת הכול ולקחת הכול והלכת וחזרת ונתת ולקחת
והלכת ושבת והשבת ונטלת וכן הלאה וכן הלאה
עד שלא נותר בעולם דבר לתת או לקחת" (אימאן עספור).


לקחת את ידי בידך
והולכת אותי אל הים ושם
לנוכח פני הים
תחת שמיים שטופֵי כוכבים
הנחת את ידי על שדך

והים רָגַשׁ וְהָמָה
והים סָאַן וְנָהַם
והים נשם ונשף
והים ירד ועלה
והים השתפך לחוף
ואני לתוכך – איך לא...

השמיים נותרו שלווים
רחוקים שטופי כוכבים
אדישים לכול מה שתַּחְתָּם
כאילו ראו כבר הכול
ודבר כבר לא יַפְתִּיעם

אבל אני שראיתי הרבה
ועשיתי לא מעט עד שכמעט
הפכתי אדיש לַפֶּלֶא שגוף יונק גוף
שגוף מתהפך על גוף ויורד ועולה
ויורד ועולה וכולֵּיהּ וכולֵּיהּ...

לא יכולתי שלא לְהִידָּהֵם
ולְהִתְפָּעֵם ולְהִתְהַמֵּם ולְהִיקָּסֵם
למראה ששום D?j? vous
לא התקיים לגביו אפילו כְּהוּא-
זֶה...הו כן! כן! כן! לָכֵן לְאַחַר מִכֵּן

כשלקחתי אני את ידך בידִי
והולכתי אותך והחזרתי אותך
אל העיר הדפוקה
רעדו לי השמיים והארץ והרגליים
עוד שעה ארוכה –