אָחִי אַרְיֵה-לֵיבּ, הַצָּעִיר מִמֶּנִּי בְּ-י"א שָׁנִים,
שֶׁאַתָּה הַיּוֹם בֶּן ס"ד שָׁנִים, שֶׁהוּא גַּם ס"ד,
- רָאשֵׁי-הַתֵּבוֹת שֶׁל סוֹצִיָאל-דֶּמוֹקְרָט.
אִם בִּנְעוּרֶיךָ לְעֵץ-הַמַּחַט דִּמִּיתִיךָ,
הַמִּתְנַשֵּׂא אֶל-עַל וְיָרֹק-לָעַד,
שֶׁאֵינוֹ נִכְנָע לִתְמוּרוֹת הָעוֹנוֹת
וְאֵינוֹ מַטֶּה רֹאשׁוֹ להִתְקָרֵחַ בַּשַּׁלֶּכֶת,
וְגַם אִם הוּא נוֹטֵף שָׂרָף מִפְּצָעָיו בְּפִגְעֵי הָעִתִּים,
- הֲרֵי הֵם יִהְיוּ לְמַחְרֹזֶת-עִנְבָּרִים בִּרְבוֹת הַיָּמִים
(וְלֹא סַד, שֶׁהָיָה כְּלִי-עִנּוּיִים לִסְגִירַת רַגְלֵי-אַסִּירִים).
אָחִי הַצָּעִיר אַרְיֵה-לֵיבּ, שֶׁלְּעֵץ-הַמַּחַט דִּמִּיתִיךָ,
כְּמוֹ בְּצִיּוּרֵי הַבְּרוֹשִׁים שֶׁל וָאן-גּוֹךְ,
הַבְּרוֹשִׁים הַיְרֻקִּים הַחוֹפְנִים אֶת פִּרְיָם
בְּאִצְטְרֻבְּלֵי-הַנֶּפֶשׁ הַנִּפְתֶּלֶת
בְּשֶׁפַע שֶׁל רִגּוּשִׁים וְזַכּוּת מִתָּמֶרֶת.
אַךְ, בֵּינְתַיִם, חָלְפוּ לָהֶם יָמִים רַבִּים
וְהַנַּחַל שֶׁהוֹלִיךְ מִזְּמַן אֶת מֵימָיו אֶל הַיָּם
כְּבָר יָצַר דֶּלְתָּא, שֶׁבָּהּ אַתָּה נִצָּב עַכְשָׁו.
אָחִי הַצָּעִיר אַרְיֵה-לֵיבּ, שֶׁהִגַּעְתָּ כְּבָר לְגִיל הַתְּבוּנָה,
מָה עוֹד עֵצָה וְאֵיזוֹ תּוּשִׁיָּה אֶתֵּן לְךָ עַתָּה,
זוּלַת אוּלַי מְעַט דְּבָרִים בִּלְשׁוֹן-אַזְהָרָה:
הִזָּהֵר! - שְׂדוֹת-הַמּוֹקְשִׁים הֵם מְצַפִּים עֲדַיִן
וְעוֹד בּוֹעֵר שָׁם בָּאֵשׁ זֶה הַסְּנֶה הַזָּקֵן,
אַךְ אִם תִּקְרַב אֲלֵיהֶם - אַל תִּשַּׁל נַעֲלַיִם
בְּטֶרֶם אֶת כַּפּוֹת רַגְלֶיךָ - אַתָּה תְּשַׁרְיֵן!
