כְּשֶׁאַתָּה כּוֹתֵב עַל הַמָּוֶת
עֲשֵׂה זֹאת בַּשָּׂפָה שֶׁלּוֹ
וּמִן הַזָּוִית הַחַדָּה;
שׁוֹתֶה מִן הַמֹּחַ שֶׁרָקַב,
גּוֹלֵשׁ עַל הַדִּמְיוֹן
שֶׁכְּבָר נִשְׁפַּךְ עַל מִדְרָכָה
וּמוֹדֵד אַהֲבָה מִבִּקּוּר לְבִקּוּר
בְּמוֹעֲדֵי הַשָּׁנָה.
הַפַּעַר שֶׁבֵּינְךָ וּבֵין הַמָּוֶת
מִתְרַחֵק-מִתְפַּשֵּׁט בְּאוֹתָה הַשָּׂפָה.
קוֹרֶה וְאֶחָד מִשְׁנֵיכֶם
אַתָּה אוֹ הַמָּוֶת
מְאַפֵּס תַּהֲלִיךְ
וּבִשְׂדֵה הָאֵין הַגָּדוֹל,
בַּחַיִים
אוֹ בַּמָּוֶת
מַהוּת אַחַת מִשְׁנֵיכֶם
קוֹצֶרֶת אוֹת שֶׁבִּכְּרָה.
