אֶתְמוֹל פָּגַשְׁתִּי אֶת צוּקֶרְבֶּרְג, בַּדֹּאַר הַפְּנִימִי;
וְאוּלַי רַק נִדְמֶה הָיָה בִּנְחִישׁוּתוֹ, לַגָּאוֹן.
הוּא נִסָּה לְגַיֵּס גַּם אוֹתִי לְרַעְיוֹן
הַמִּילְיוֹן הָרִאשׁוֹן (שֶׁלּוֹ, לֹא שֶׁל מַרְק)
אַחַר כָּךְ חָלַמְתִּי עַל שְׂדֵה הַשְׁקָעוֹת
בָּנוּי לְתִפְאָרָה
וְיָכֹלְתִּי לְהַשְׁקִיף
וְרָאִיתִי אֶת הַנּוֹף הַכַּלְכָּלִי
טוֹבֵל בַּיָּם וּבַשֶּׁמֶשׁ הַנּוֹגַהַת
וְתַלְתַּלֵי הַפֵיְסְבּוּק
גַּלְגָּלִים
גַּלְגָּלִים.
