שִׁיר לְרוּחַ-אֲבִיב

נוֹעֶצֶּת בִּי מָבָּטָּהּ הָנַּעֲרָה
- הוֹ, יוֹפִי כֹּה אַכְזָרִי.
קָר אָף מִקֶּרָח הוּא זֶה הַמָּבָּט
אֶת לִבִּי בְשַּׁלְוָּה תִמְחָצִּי.

לַאֲהֲּבָה כָּמַהְתִּי, נַפְשִּׁי תְּכֻשָּׁף
הוי, לָךְ אֵלָּת-הַצָּלְמָוֵּת!
עַל-פְּנֵי בְּדִידוּתִּי, מְעַתָּה אֲבָכֵּר
לַחֲוּוֹת בְחֵיקֶּךְ אֶת הַמָּוֵּת.

רחובות, ינואר 2002.
נכתב בהשראה מאוחרת של הציור “Frühling”