יש שלב שבו אתם מחליטים שאי-אפשר להשאיר את אימא בבית. היא קצת חולה, קצת חלשה, ולהשאירה לבד זה מסוכן. ייתכן שגם איתכם או לידכם זה לא מתאים, כי היא זקוקה להשגחה רפואית צמודה. ההחלטה מאוד קשה וכואבת. אימא, שגידלה אתכם, טיפלה בכם במסירות והשקיעה בכם, פתאום לשים אותה במקום זר?
אתם שוקלים ומתחבטים. רוצים ומהססים. לבסוף מגיעים למסקנה העצובה שאין ברירה. אמא עצמה? היא כבר לא במצב שהיא יכולה להביע דעה. ואתם באמת רוצים את הכי טוב עבורה. ואין טוב יותר מהבית! אבל החלטתם לחפש לה בית אבות.
מחפשים ובודקים כמה מקומות בחשש, בחשד, מנסים להתייעץ עם מי שכבר עשה את הצעד ואמו או אביו כבר גרים במוסד שכזה. איך תבדקו אם המקום מתאים?
ראשית - כדאי להסתובב במקום לפני שפונים להנהלה. לראות מהצד, לקלוט תמונות עם צוות המטפלים, תמונות עם הגרים שם. זוהי החלטה מאוד גורלית. לא רק לשקט שלכם, בעיקר לשקט ולשמחה של אימא...
רופא – לבדוק אם יש רופא זמין 24 שעות.
אח/ות – חייב להיות אח/ות במחלקה באופן קבוע.
מקרה חירום – יש לחצן מצוקה ליד המיטה? האם יש נוהל למצב חירום? למקרה שהאימא זקוקה פתאום, או האם יש נוהל למצב חירום כללי ארצי?
מטפלים/מטפלות – כדאי לבדוק אם הצוות חייכן או מריר. את הכעס והטינה ירגיש הכי טוב ההורה המבוגר. המטפלים במוסד שכזה קובעים הרבה מאוד בהרגשתו של ההורה במוסד. כדאי לגשש ולשים לב.
חדרים – האם החדרים נאים, נקיים, מדיפים ריח טוב? האם יש גוון אישי לחדרים?
אווירה - האם רגוע ונעים במקום, האם המקום שוקק פעילות ותנועה?
האוכל - זה מאוד חשוב. כדאי לבוא ולהציץ כדי לראות מה ואיך אוכלים. אם יש גיוון, אם זה מזין, אם זה מוגש בצורה אסתטית.
פעילויות – מה הפעילויות המוצעות לקשישים? האם יש פעילות קבועה? האם המוסד מוכר בסביבה ובאים מתנדבים מדי פעם לשמח את הגרים שם?
פיזיותרפיה – כדאי להכיר את האחראית על הנושא, את הצוות, את האולם. זה המקום שיוכל לשמור על כושרה היחסי של אימא.
לובי, או אולם – מקום נוח ונעים בו אפשר לשבת עם אימא בנחת ובפרטיות בזמן הביקור. מקום שאפשר אולי לאכול ולפנק אותה במשהו טעים.
בירורים - כדאי להתייעץ עם ילדים להורים שכבר נמצאים שם. רק שימו לב שהתשובה עניינית ולא נוטרת.
וחשוב! – כדאי לבדוק אם יש עם מי לדבר במקום כשצצה בעיה, קושי כלשהו. אם אפשר לקבל טלפון זמין של מישהו בהנהלה. כי במקום שכזה, תמיד יצוץ משהו. השאלה היא אם יש עם מי לדבר, אם יתייחסו לטענות, אם ישימו לב להערות. אם יתקנו.
וכשיש כבר החלטה באה כל המשפחה בצהלה גדולה יחד עם האימא הקשישה. פותחים שולחן, צוחקים, מדברים, אחר-כך הולכים ומשאירים את אימא לבד. אבל חשוב מאוד לבקר את ההורה כמה שיותר. הצוות הכי טוב, המקום הכי טוב לא יהווה תחליף לבני משפחה הבאים לפקח, להראות נוכחות, לדאוג למה שצריך, לשמוע איך אימא מרגישה, אם מתייחסים אליה יפה ובכבוד. לבדוק אם חסר לה משהו. והעיקר – להראות לאימא המתגעגעת שלא שכחו אותה חלילה... כי אימא תמיד תרצה את ביקוריכם יותר מכל. זה מקור הביטחון שלה.
