הכלכלה העולמית לא תשתפר לפחות עד המחצית השנייה של 2016. ראש הדרקון עבר למזל בתולה, ויגיע למפגשים עם ונוס ומארס. ב-7.11 ואחר כך ב-8.11. מזל בתולה הוא סמל לשירות ולרוטינה יומית, בה אפשר לעשות סדר ולטפל במה שצריך.

הימים בהם יש מפגש של מארס וראש דרקון (9.11-6.11) אלה ימים של תאונות, בגלל חוסר זהירות, עימותים צפים עולים בעיקר על ליקויים בפעילות בחברות שונות. אלה ימים שבהם ייתכנו פעילות צבאית, טרור ופיצוצים. אלה תמיד יוצרים חוסר ודאות בשווקים.

זוכרים שהמפגש המתוח בין סאטורן ונפטון צפוי בנובמבר? מה שישפיע גם על תנודה מחירי הנפט.

ההתפכחות מגיעה בהדרגה למעגלים רחבים יותר ויותר, בעזרת הכוכבים על ציר 1-7, היוצרים את התנפצות האשליות, מתהליכים שיביאו את השלום עם הפלשתינים. הבנה שנכון לזמן הזה אין פתרון. כמו שכבר נכתב כאן ברשימות האחרונות, עכשיו נכון יותר לנהל את המצב. על הממשלה וההנהגה להמשיך ולטפל בכל בעיה שמתעוררת בטיפול מקומי. אבל בה בעת להמשיך ולבנות תוכניות עתידיות במטרה להביא לעתיד טוב יותר (על כך ארחיב באחת הרשימות הבאות), ויש למה לצפות במובן החיובי למרות הקשיים בהווה.

חודש נובמבר ממשיך להציג כוכבים של מצבים שאינם פתירים מיד, בעיקר עם אלה המנסים "להדליק" את המדינה שלנו בשם הדת. עם סאטורן על ציר 1-7 ועל ציר 2-8 (בתוספת נקודות ביניים של סאטורן שגם הן מופיעות על כמה מעגלים), מחדדים את ההתפכחות של אזרחי המדינה, טוב, רובם... אבל "השמיים אינם פחות כחולים משום שאיש עיוור איננו יכול לראותם" (פתגם דני).

בנוסף כירון ממשיך על ציר 1-7, גורם למצבים מפתיעים ולא צפויים שיתרחשו אצלנו ועוד יתרחשו. גם איתני הטבע שגרמו אצלנו להצפות מים, הפסקות חשמל ממושכות ו"שיתוק" חלקי בכמה אזורים בארץ הם בהגדרת "לא צפוי".

כוכב מארס מחדד את הצורך בזהירות כפולה ומשולשת. לאורך החודש צפויים לנו עוד ימים "מכאיבים". "העם הזה הוא משפחה, אחד ועוד אחד זה סוד ההצלחה, עם ישראל לא יוותר תמיד על המפה אנחנו נשאר" (השיר "מי שמאמין" - מילים: יוסי גיספאן).

לראשונה כתבתי על הסכמי אוסלו בעיתון "מעריב" ב- 17.9.1993 וכבר אז, כתבתי על אופוריה שתתנפץ לנו בפנים. כתבתי על הקרע בעם שיהיה בגלל ההסכם, ולצערי הרב, הכוכבים לא משקרים! תמצאו את הטור מתוך העיתון במלואו באתר האישי שלי בקטעי עיתונות! תשפטו אתם מה קרה מאז ועד היום.

עכשיו בעקבות יום הזיכרון לרצח יצחק רבין, בשבוע האחרון, והנאומים שהמשיכו את הקו שהחל עם האופוריה הגדולה של אלה שמאמינים עדיין בשלום בעקבות חתימת הסכמי אוסלו, מצאתי לנכון להזכיר למי ששכח מתוך רשימה שפורסמה כאן באתר ב-4.1.2012 על תוקפם של הסכמי אוסלו:

"אחרי ההתפתחויות האחרונות באזורנו, נשמעו קולות על אודות תקפות הסכמי אוסלו שנחתמו ב-13.9.1993 בוושינגטון. למעשה, מצבי הכוכבים על ההורוסקופ של ההסכמים, מעידים שאלה אינם רלוונטיים. זהו חזון שמתרחק, מאבד מהתוקף שלו, למרות שיש ניסיון מגורמים שונים 'להחיות' אותו, אבל ההנשמה היא מלאכותית. המציאות תחזור ותוכיח שאין לכך סיכוי. אנו נהיה עדים אעפ"כ למאמץ הזה סביב מרס-אפריל 2013 או ברצועת הזמן בין אוקטובר 2013-פברואר 2014. אבל כל הניסיונות לפזר תקוות ביחס לאפשרויות שהנה אפשר יהיה להגיע להסכמה, יביאו להתנפצותן של האשליות, מה שעלול לגרום נזק גדול יותר, וימחיש בצורה חד-משמעית את חוסר הרלוונטיות של ההסכמים להביא משהו טוב לאזורנו...".

זה הזמן להזכירכם שציפי לבני "הרימה הידיים" כשהבינה שמחמוד עבאס נעלם שוב...וזה קרה בתחילת 2014.

עוד נכתב אז בדצמבר 2012: "במפה המשולבת בין מדינת ישראל והסכמי אוסלו, עם מצב הכוכבים על ציר 4-10 ו-5-11 לא תהיה הצהרה פומבית שההסכמים בטלים מצידה של מדינת ישראל, אלא סוג של פשרה לצד מערכת יחסי ציבור שתעשה המדינה בנושא, בעיקר בחודשי הקיץ 2013. אבל כשבוחנים את המפה של הסכמי אוסלו עם הפלשתינים, רואים שאלה ימשיכו בתהליכים חד-צדדיים לרוקן את ההסכם מתוכנו. הפלשתינים יעשו את 'העבודה' עבורנו, ולנו כמדינת ישראל יהיה קל לומר שאנו דבקים בהסכם, בעיקר מול העולם. הבעיה שלנו תישאר ה'אהבה' של מדינות אירופה למדינת ישראל. והתגובה ההולמת ליחס החד-צדדי של רוב מדינות העולם נמצאת במקורות שלנו, בספר דברים, פרק כ"ג, פסוק ט': 'עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב'.

"ממפת ההשבעה של אבו מאזן ב-15.1.2005 בשעות הצהריים ברמאללה, ניתן להשוות ולקרוא את התהליכים (בהשוואה בין המפות השונות בנושא). אלה מעידים שהוא פועל נגד ההסכם, משחק משחק-כפול, הצהרות מול המציאות. כלומר, יהיה חשוב מאוד להקשיב לו בשפה הערבית, ולא למילים שמנסה להשמיע לאלה (פוליטיקאים ופרשנים) שרוצים להאמין לו, בשפה האנגלית. שם נמצא את הפער בין התכנים הסלקטיביים המיועדים לקהל הערבי בניגוד לקהל המערבי".

ההורוסקופ של הסכמי אוסלו ביחס למפת המדינה מציג את אורנוס/נפטון על ציר 1-7 במעגל הרגשי שלנו האזרחים. תחילה הייתה האמונה שהשינוי אפשרי, אבל זה משתנה בהדרגה לתהליך שאינו בר מימוש. מבנה זה של כוכבים מציג בעיה שמנסים להתעלם מקיומה, עד שאי-אפשר להמשיך ולעצום עיניים יותר. נדרש יהיה להתמודד עם המצב בדרך שדורשת "טיפול יסודי". התחושה של בגידה מצידו של השותף להסכמים, הופכת למציאות שמביאה איתה הבנות שההסכם או החוזה הנ"ל אינו שווה את הנייר עליו חתומים הצדדים. כלומר, במילים פשוטות, ההסכם לא קיים.

"האמת היותר פשוטה וברורה היא גם היותר קשה להתקבל על רוב בני האדם" (אחד העם)