אטימות, גישה קרה ודווקנית, הסתכלות ביורוקרטית והתעלמות ממצוקה קשה של משפחה - זהו הרושם שיוצרת עמדת היחידה הכלכלית של האפוטרופוס הכללי, בעניינה של משפחה שאחד מבניה סובל מנכות קשה. הדברים עולים (24.1.16) מפסק דינה של שופטת בית המשפט למשפחה באשדוד, רותן קודלר-עיאש.

מדובר במשפחה חרדית בת תשע נפשות, שאחד מילדיה סובל משיתוק מוחין בשל רשלנות רפואית. בעקבות תביעה שהגישה המשפחה, שילמה לה מכבי שירותי בריאות 8.5 מיליון שקל. לאחר הוצאות ושכר טירחה, הועברו 5.3 מיליון לחשבונו של הילד הנכה ו-720,000 שקל לחשבונם של הוריו.

המשפחה מתגוררת כיום בדירה בת 75 מ"ר, והיא ביקשה את אישור בית המשפט להשתמש ב-1.95 מיליון שקל מתוך חשבונו של הילד כדי לרכוש דירה בת 200 מ"ר המותאמת בין היתר לצרכיו המיוחדים. המשפחה הציעה לשלם לחשבונו של הילד שכר דירה של 1,500 שקל בחודש.


"לא ראשיתו של פיצוי"


היחידה הכלכלית התנגדה לבקשה, בהסתמך על חוות דעת של השמאי יוסי לבקוביץ. לדבריה, המחיר הריאלי של הדירה הוא 1.78 מיליון שקל ושכר הדירה בגינה צריך להיות 4,500 שקל לחודש. עוד טען האפוטרופוס, כי על המשפחה למכור את דירתה הנוכחית ולהשתמש בתמורה למימון חלק מרכישת הדירה החדשה. הוא הביע את החשש, שמא לאחר מכירת הדירה לא ייוותר בחשבונו של הילד סכום מספיק לצרכיו בהמשך חייו. בעקבות חוות דעת זו, הסכימה המשפחה להעלות את שכר הדירה ל-2,500 שקל בחודש, אך האפוטרופוס עמד על התנגדותו לעסקה.

קודלר-עיאש קיבלה את בקשת המשפחה, תוך שמדבריה עולה ביקורת על הגישה הצרה והדווקנית של האפוטרופוס. לא מדובר במי שמנסים להתעשר על חשבון ילדם או במי שמבצעים עסקה תרמיתית, מדגישה קודלר-עיאש ומוסיפה:

"אף אם רכישת הדירה יש בה כדי 'פינוק' בני המשפחה באמצעות הקטין בעל הצרכים המיוחדים, הרי שאין בכך ולו ראשיתו של תיקון או פיצוי או שיפוי על האובדן האמיתי של ההורים והאחים התומכים בקטין יום יום, שעה שעה ואין לי ספק שמשלמים מחיר כבד בגין חייהם במחצית בן ואח הזקוק לטיפולם ותמיכתם היומיומית וצפוי כי יזקק לסיוע אחיו הגדולים והקטנים לאחר שהוריו לא יהיו בעלי הכוחות לטפל בו וכמובן לאחר יומם האחרון".


"העול המוטל הוא אדיר"


קודלר-עיאש דוחה, כמעט בשאט נפש, את טיעון האפוטרופוס לפיו "אין זה מתפקידו של הקטין לרכוש דירה שתשמש למגורי משפחתו". לא היה מקום להעלות טיעון זה: "באותה מידה ניתן לומר שאין זה מתפקידם של הורים לטפל בילדיהם מעבר ל-18 שנות קטינותם, ואולם ההורים שבפני ייאלצו כל חייהם וכל חייו של הקטין לטפל בו בשל מצבו המיוחד. באותה מידה ניתן לומר שאין זה מתפקידם של אחים לטפל באח בעל צרכים מיוחדים, ואולם זה מה שהאחים עושים, הן בקטינותם והן בבגרותם".

קודלר-עיאש ממשיכה במה שנראה כמתן שיעור באנושיות לנציגי האפוטרופוס הכללי: "אין ולא יהיה פיצוי לבני המשפחה בגין העובדה שבמהלך כל חיי הקטין יצטרכו בני המשפחה, כולם גם יחד, להמשיך ולטפל בו, שכן העול המוטל הוא אדיר... במקרה זה, כאשר ישנה אפשרות לעשות שימוש בכספי הקטין, לרכוש דירה לשימושו, כאשר ברור כי לטובתו לאפשר לבני משפחתו לגור עימו, לא מצאתי למנוע זאת מהמשפחה ומהקטין וממילא ההתחייבויות הכספיות שנטלו ההורים משמען כי הם משלמים בפועל מלוא דמי השכירות בגין מגוריהם בדירה זו!".

עוד נדחתה טענת האפוטרופוס כאילו לילד לא יישאר די מחייתו. קודלר-עיאש מציינת, שבחשבונו יישארו 3 מיליון שקל, והריבית על סכום זה בצירוף קצבת הביטוח הלאומי תספיק לצרכיו. מה עוד, שכאשר יתר הילדים יתחתנו - ניתן יהיה למכור את הדירה, והתמורה תיכנס בחזרה לחשבונו של הילד.

קודלר-עיאש גם דוחה מכל וכל את העמדה לפיה יש למכור את הדירה הנוכחית. "האם העידה בפני היום וזעקה את כאב ילדיה האחרים כשהיא מציינת שהיא רוצה שיישאר בידה דבר מה לסייע להם כשתחתן אותם. האם לא מגיע לאם שמקדישה את חייה לטיפול בבנה בעל צרכים מיוחדים, כי לפחות תזכה לחתן את ילדיה האחרים הגדלים בצילו של האח, בעת שיגיעו לפרקם? התשובה לכך בהכרח ובהחלט חיובית. מגיע וכך גם יהיה. ההורים יקבלו הזדמנות גם לשפר את תנאי מגוריהם ומגורי הקטין וגם הזדמנות להותיר מעט כסף בידם עבור יתר ילדיהם".

את ההורים ייצג עו"ד אבי אדרי, ואת האפוטרופוס הכללי - עו"ד ליאן פראם.