עד עתה הקפידה סעודיה להימנע מכל ניסיון להתערב בנעשה בישראל. עוינותה כלפי ישראל הייתה כה חזקה, שהיא סירבה לעשות כל דבר שיחייב מגע עימה, גם אם הדבר ישרת את האינטרסים שלה או של העולם הערבי. כך דחתה ריאד פניות של ירדן, מצרים והרשות הפלשתינית למימון כדי להשפיע על הפוליטיקה הישראלית.

נראה שמדיניות זו השתנתה, לאור שותפות האינטרסים שנוצרה בין ירושלים לבין ריאד במטרה המשותפת למניעת הפיכתה של אירן למעצמה גרעינית ובעלת הגמוניה איזורית. התוצאה היא יחסים מחתרתיים אשר הולכים ומתהדקים בין הממסד הביטחוני הישראלי לבין מקבילו הסעודי, יחסים שהפכו לאחד הסודות הגלויים במזרח התיכון.

מספר התרחשויות שאירעו במפלגת העבודה במהלך השנה האחרונה, עשויות לאותת שזוהי לכאורה הזירה בה בחרה ריאד לבחון יישום מדיניות חדשה בכל הקשור להתערבות בבחירות ישראליות. זמן קצר לאחר שנבחר למנהיג העבודה, ניסה אבי גבאי לבטל את הוועדה המדינית של המפלגה, בראשה עמד פרופ' חיים אסא, שהיה היועץ לביטחון לאומי של יצחק רבין ז"ל, ונחשב דמות מוערכת מאוד בממסד הביטחוני-מדיני של ישראל. לאחר שהבין שמדובר בוועדה סטטוטורית שהוא אינו יכול לבטל, פעל גבאי לנטרולה על-ידי הקמת פורום לחשיבה מדינית, שפעל מחוץ למסגרת המבנה הארגוני של המפלגה והיה כפוף לו ישירות. לראש הפורום מונה הנריקה צימרמן, עיתונאי בעל אזרחות כפולה ישראלית-פורטוגזית, ומקורב ליו"ר תנועת "ישראל יוזמת", קובי הוברמן.

"ישראל יוזמת" היא עמותה שמטרתה לקדם את הקשרים בין ישראל לבין סעודיה ומדינות המפרץ. היא קוראת לישראל לאמץ את היוזמה הסעודית משנת 2002. הוברמן הוא גם יו"ר "ישראל יוזמת בע"מ", חברה מסחרית פעילה לקידום הקשרים המסחריים בין ישראל לבין העולם הערבי. חלק מחברי הנהלת החברה מכהנים גם בהנהלת העמותה. בנוסף לכך, חלק מהרשומים כחברי הנהלה של העמותה או החברה מחזיקים בחברות זרות (חלקן רשומות בבריטניה), העוסקות בפעילות מסחרית בסעודיה ובאיחוד האמירויות.

גורמי הביטחון הישראלים מודעים זה מכבר לקשריו של הוברמן עם הסעודים. אלוף במילואים מסוים דחה הצעה להנהיג את אחת המפלגות החדשות שקמו בחודשים האחרונים, לאחר שהבין את מידת מעורבותו של הוברמן בה, ובשל חשדותיו שהמפלגה תמומן בכסף סעודי.

לפני כמה שבועות הודיע צימרמן על כוונתו להתמודד בבחירות המקדימות בעבודה. גבאי הבהיר, כי הוא תומך בו בתוקף, ורבים סבורים שהוא אחד המועמדים לשריון מטעם גבאי. לאחרונה קיימו גבאי וצימרמן אירוע משותף, בו הוצג המצע המדיני של מפלגת העבודה. השורה התחתונה הייתה שהמצע זהה לחלוטין לתוכניתה של "ישראל יוזמת", כלומר: קבלת היוזמה הסעודית וכניסה למו"מ איזורי על בסיסה. במהלך הערב פירט צימרמן כיצד סייע לגבאי לפתח מערכת יחסים עם המנהיגות הסעודית, וכיצד ליווה אותו בנסיעות חשאיות לסעודיה ולמדינות נוספות במפרץ, כדי להדגיש את היותו דמות מדינית בכירה, עם גישה למנהיגים רבים באזור והעולם כולו.

בשיחה עם עיתונאי ישראלי בכיר לשעבר, חבר מפלגת העבודה, אישר צימרמן שמקורם של קשריו עם ערב הסעודית ביחסיו ארוכי הטווח עם הוברמן, שגם היה נוכח בנסיעותיהם של גבאי וצימרמן לסעודיה ולמדינות המפרץ. לאור כל זאת, ניתן לפרש מפגשים אלה והקשרים הנגזרים מהם, כסוג של השקעה פוליטית בגבאי ובמפלגתו. לא ברור אם השקעה מסוג זה, אם אכן התקיימה, מהווה עבירה על החוק, אך גם אם לא, אין ספק שהיא עלולה לעורר בעיה ציבורית קשה.

התמונה שמתקבלת-לכאורה מעלה שאלה נוספת. האם, מעבר להשקעה הפוליטית שהסעודים השקיעו לכאורה בגבאי, יש ביחסים גם אלמנט כספי? בדיקת תקציב הקמפיין של המפלגה עשויה אולי לשפוך אור על סוגיה זו. כבר פורסם שהעבודה ניצלה את מלוא המקדמה שהיא רשאית לקבל מהמדינה בגין 24 המנדטים שהיו לה בכנסת היוצאת, כדי לממן את הקמפיין שלה. על-פי כל הסקרים, מפלגת העבודה תגיע לכנסת הבאה עם פחות מעשרה מנדטים, כאשר מספר סקרים אף מנבאים לה קושי לעבור את אחוז החסימה.

גם אם תצליח המפלגה לקבל שמונה-תשעה מנדטים, היא תהיה חייבת להחזיר למדינה סכום עתק – ההפרש בין המקדמה שלקחה לבין מספר המנדטים שתקבל בפועל בבחירות. זהו סכום שיכול לדרדר אותה לחדלות פירעון על כל המשתמע מכך. כיצד אדם שהציג עצמו כמנכ"ל עתיר ניסיון והישגים מרשה לעצמו ליטול סיכון כזה? ייתכן שגם לגבאי אין תשובה כיצד המפלגה תצליח להחזיר את החוב, אך לאור המידע שכבר הוכח, והתמונה שהוא לכאורה מעלה, יהיה לגיטימי לשאול אם גבאי יודע משהו על מקורות כספיים עלומים שייתכן שיעמדו לרשות המפלגה, כדי שתוכל להחזיר למדינה את החוב ובמקביל להמשיך לתפקד.

אם נכונה הסברה שריאד החליטה להתערב בבחירות בישראל באמצעות תמיכה במפלגת העבודה, עולות שתי שאלות נוספות. השאלה הראשונה היא מדוע החליטו הסעודים לשנות את מדיניותם ולנסות להשפיע על המערכת הפוליטית הישראלית, והשאלה השנייה היא מדוע בחרו במפלגת העבודה, בחירה שנראית על פניו כהימור על הצד המפסיד.

על השאלה השנייה פשוט יותר לענות. העולם הערבי מכבד את הגיל והניסיון, לא את הנעורים. מבחינת הסעודים מדובר במפלגה ותיקה, בעלת זכויות היסטוריות, שדלתות העולם בכלל וארה"ב בפרט פתוחים בפני מנהיגיה.

התשובה לשאלה הראשונה מורכבת יותר. הסעודים יודעים היטב שמצבם יהיה קשה ביותר מול כל ממשל דמוקרטי בוושינגטון, ועלול אף להיווצר מצב בו הממשל האמריקני ודעת הקהל יחדלו מלראות בבית סעוד בעל ברית ונכס אסטרטגי, ואף יתנערו ממנו כליל. עבור ריאד זהו תסריט בלהות, צונאמי פוליטי שספק אם תעבור אותו בשלום.

הסעודים אף מעריכים, כי מצבה של ממשלה ימנית בישראל מול ממשל דמוקרטי לא יהיה טוב בהרבה ממצבם-הם. רק גורם פוליטי ישראלי מהמרכז-שמאל, המרושת היטב בוושינגטון, במיוחד בצד הכחול שלה, ובעל מעמד היסטורי הולם וראוי, יוכל אולי למנוע קרע בין הסעודים לבין ארה"ב. רק מפלגת העבודה עונה על הקריטריונים הללו, ולכן היא עשויה להיתפס אצל הסעודים כנכס אסטרטגי ששווה להשקיע בו.

לבית סעוד יש שתי מטרות עיקריות – הישרדות, ומניעת הפיכתה של אירן למעצמה גרעינית הגמונית. המעורבות הצבאית הסעודית בתימן מהוה תעודת עניות ליכולותיה הצבאיות, למרות תקציב הביטחון העצום שלה. היא יודעת שישראל היא המדינה היחידה אשר יכולה לשמש לה בת-ברית אפקטיבית מול אירן, עם היכולות הצבאיות הנדרשות להכריע אותה. היא גם מבינה שתנאי סף לפעולה סעודית-ישראלית מוצלחת ואפקטיבית נגד אירן הוא תמיכה אמריקנית, או לכל הפחות הסכמה שבשתיקה. ספק אם ממשלה ימנית ישראלית תוכל להשיג זאת מול ממשל דמוקרטי, ולכן מוטב שמפלגה רצינית מ"מחנה השלום" הישראלי תירתם לטובת העניין.

מפלגת העבודה עומדת בכל הקריטריונים האלה. למרות המשבר הקשה שהיא עוברת כעת, עדיין זוכרים לה חסד נעורים כמפלגתם של רבין ופרס, שני המדינאים הישראלים המוערכים ביותר במפלגה הדמוקרטית. בעיני הסעודים, בזכות העוצמה הרכה הזאת יש לה עדיין את הפוטנציאל להיות נכס אסטרטגי עבורם, קל וחומר אם תצליח להיחלץ מהמשבר הקשה הפוקד אותה.

הסעודים יודעים לבטח, כי מפלגת העבודה לא תנצח בבחירות, אך מבחינתם מספיק שהיא תעבור את אחוז החסימה. כרבים אחרים בארץ ובעולם, הסעודים מבינים שישנה סבירות לא נמוכה שתוך שנתיים יתקיימו שוב בחירות בישראל, לאור חוסר היציבות הנובע ממצבו המשפטי של בנימין נתניהו, אשר גם אם ינצח בבחירות, ספק אם כהונתו תימשך יותר מ-18-12 חודשים. אם בני גנץ ינצח, ספק אם ממשלה כלשהי שיוכל להרכיב תיהנה מחיי מדף ארוכים יותר.

יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, יודע היטב, כי אם יצליח להניע את התהליך המדיני ולספק את הסחורה בדמות הסדר המבוסס על היוזמה הסעודית, הדמוקרטים יסלחו לו על כל עוונותיו, כולל רצח חאשוקג'י. ספק אם יוכל להשיג זאת ללא נכס אסטרטגי ישראלי. לאור כל זאת, לא ניתן להתעלם מהאפשרות שהסעודים החליטו להמר על מפלגת העבודה. מה שעדיין לא ברור הוא, האם השקעתם בה תהיה מוגבלת לנכסים פוליטיים, או מעבר לכך.