|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הסכם פיוס, מפקדה אמריקנית והגביע העולמי
|
|
|
קטר מחזקת את מעמדה הבינלאומי
|
משבר האנרגיה המתלווה למלחמה באוקראינה מתווסף לעלייה בכוחה הבינלאומי של הנסיכות הזעירה בשנה האחרונה ● לשינויים אלו יש השלכות ישירות על ישראל
|
|
התמ"ג לנפש הגבוה בעולם [צילום: כרמן ג'ברלי, AP]
|
|
|
|
|
|
|
בשנה האחרונה חל שיפור ניכר בקשרי החוץ של קטר, באופן המעצים את מעמדה והשפעתה. ברקע, בין השאר, הסכם הפיוס שנחתם ב-2021 בינה לבין כמה משכנותיה במפרץ; הסיוע שמגישה קטר לארצות הברית בסוגיית אפגניסטן ובתיווך בינה לבין אירן; המלחמה באוקראינה, הממחישה את מרכזיותה בשוק האנרגיה העולמי; היותה המדינה הערבית הראשונה שתארח השנה את טורניר גביע העולם בכדורגל. התפתחויות אלו צפויות להקרין גם על אינטרסים ישראלים. כנסיכות זעירה בת 300,000 אזרחים ובעלת התוצר (לנפש) הגבוה בעולם, קטר רואה במעורבותה בשלל זירות ומגרשים מעין פוליסת ביטוח לעצם קיומה ושגשוגה במרחב עוין. לכן חשוב לה, בנוסף על הקשר הישיר המתחזק עם ארצות הברית, להיתפס כחיונית בעיני שחקנים אזוריים משמעותיים ובכללם ישראל, וזאת כדי לזכות בנקודות זכות נוספות בזירה הבינלאומית בכלל ובוושינגטון בפרט. ואכן, השנה החולפת עמדה בסימן התחזקות מעמדה של קטר, במיוחד ביחסיה עם ארצות הברית. תמים בן חמד אל-ת'אני, אמיר קטר, היה הראשון מבין מנהיגי מדינות המפרץ הערביות שפגש את הנשיא ג'ו ביידן. בפגישה שנערכה בינואר השנה שיבח ביידן את תפקידה המרכזי של קטר בקידום "האינטרסים החיוניים ביותר של ארצות הברית". ביידן הדגיש את הסיוע שהגישה קטר בפינוי הכוחות האמריקנים מאפגניסטן, בשמירה על היציבות ברצועת עזה וכן הודיע על הגדרתה כבעלת ברית ראשית שאינה חברה בנאט"ו (major non-NATO ally). כדי להגביר עוד את נכסיותה, קטר הודיעה ערב ביקורו של האמיר בוושינגטון, כי תרכוש מטוסים מחברת בואינג בסך של כ-20 מיליארד דולר - צעד שזכה לשבחי ביידן בשל תרומתו לתעסוקת אמריקנים. להידוק יחסים זה בין וושינגטון לדוחה, שבמסגרתו זכתה קטר במגוון הטבות ביטחוניות - גישה לטכנולוגיה אמריקנית ויוקרה - לא זכו סעודיה ואיחוד האמירויות, שהיו קרובות לממשל האמריקני הקודם. |
|
|
ביידן ביקש סיוע [צילום: כרמן ג'ברילי, AP]
|
|
|
יוזכר שקטאר מארחת את המפקדה האזורית של פיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM) וממלאת שלל תפקידים חיוניים לארצות הברית במזרח התיכון בשל העובדה, כי היא שומרת על קשרים עם מרבית המדינות וכן ארגונים תת-מדינתיים באזור – גם כאלה המוגדרים ארגוני טרור. במסגרת זאת מעבירה קטאר מסרים ומתווכת – בין היתר בין ארצות הברית לאירן בערוץ מקביל לשיחות בין אירן למעצמות בווינה. כדי לשמר ולטפח את הקשר הקרוב עם ארצות הברית, משדרגת קטאר על חשבונה את הבסיס האמריקני הגדול ביותר במזרח התיכון, אל-עודיד, ומרחיבה את נמל חמד עבור הצי האמריקני. וכעת, כשהמשבר באוקראינה ממחיש (שוב) את החשיבות האסטרטגית של המפרץ למשק האנרגיה העולמי ואת הנכסיות של מדינות המפרץ הערביות, ניתנת לקטאר הזדמנות נוספת להוכיח את חשיבות היחסים עימה. ביידן ביקש את סיועה, כיצואנית הגדולה בעולם של גז טבעי נוזלי, בהגברת הייצוא שלו לאירופה כפיצוי על פגיעה אפשרית באספקת הגז הרוסית ללקוחות ביבשת. קטאר הודיעה, כי היא מוכנה לסייע, אך היא קשורה בחוזים ארוכי טווח בעיקר עם סין, יפן ו קוריאה הדרומית, וכי ביכולתה לכסות מיד רק 15%-20% מגריעת הגז הרוסי מהשווקים. במקביל ביקש ביידן את סיועה של יצואנית הנפט הגדולה בעולם, סעודיה, להגדיל את תפוקת הנפט שלה כדי לווסת את העלייה הדרמטית במחירי הנפט. אולם המלך סלמאן, שעימו שוחח ביידן, השיב פניו ריקם והדגיש את מחויבות הממלכה להסכמות בנוגע למכסות תפוקת הנפט שאליהן הגיעה עם רוסיה, החברה לצידה בקרטל "אופ"ק+". סביר שקטאר תנצל את משבר האנרגיה הנלווה למשבר באוקראינה כדי למנף עוד את ערכה בעיני ארצות הברית ובתוך כך את מעמדה הבינלאומי.
|
|
|
כסף לרצועה [צילום: עבד אל-רחים חטיב, פלאש 90]
|
|
|
ההתקרבות בין מדינות ערב לקטאר, לאחר סיום החרם שהטילו עליה, עשויה להקל על ישראל לקבל לגיטימציה ערבית להמשך שיתוף הפעולה עם קטאר, ולתת בידיה כלים לרסן באפקטיביות גוברת, במיוחד תוך תיאום עם קהיר, היבטים שליליים במדיניות של קטאר – בעיקר אלה הקשורים בתמיכה בחמאס.
מעורבות בזירה הפלשתינית היא אמצעי חשוב עבור קטאר לגיוון מנופי ההשפעה שלה ולביסוס מעמדה האזורי. הקשר בין ישראל לקטאר מתמקד בתחומים הקשורים לסוגיה הפלשתינית ובעיקר ביחס לרצועת עזה, כאשר מנוף ההשפעה העיקרי של קטאר, הן כלפי ישראל והן כלפי חמאס, הוא כוחה הכלכלי. עדיין קיים מתח בין האינטרס הישראלי ברגיעה ביטחונית באמצעות שיפור המצב ההומניטרי ברצועה באמצעות סיוע קטארי, לבין הצורך הישראלי לשמור על יחסים תקינים עם מצרים, סעודיה ואיחוד האמירויות, שלא היו רוצות להותיר את הבכורה ברצועה לקטאר. אלא שאין באמת תחליף בעת הנוכחית לכסף הקטארי.
בהקשר זה יוזכר שעיקר המתחים בין קטאר למדינות במרחב הערבי נובע מהמשענת הפיננסית, הפוליטית והתקשורתית שקטאר מעניקה לאחים המוסלמים, הנחשבים במצרים, בסעודיה ובאיחוד האמירויות כארגון טרור. קהיר, ריאד ואבו-דאבי מקדמות את ההתקרבות לדוחה במקביל להתקרבות לא מבוטלת שנרשמה בינן לבין טורקיה – אף היא מהתומכים באחים המוסלמים ובכלל זאת חמאס.
קטאר הייתה חלוצה מבין מדינות המפרץ לקיים קשרים עם ישראל ופעלה בה נציגות ישראלית כלכלית קבועה כבר ב-1996. לאחר החתימה על הסכמי אברהם דווח, כי קטאר היא היעד המדיני הבא של ישראל בתנופת הנורמליזציה. עם זאת, קטאר ביקרה בחריפות את הסכמי אברהם וטענה, כי מדובר בלא פחות מאשר בגידה ברעיון הפלשתיני. מאז היא מדגישה, כי היא נותרה נאמנה ליוזמת השלום הערבית וכי לא תצטרף להסכמים אלא אם יושג הסדר בין ישראל לפלשתינים.
|
|
|
הבטיחה גישה למונדיאל [צילום: חוסיין סייד, AP]
|
|
|
לאחרונה אף חזר שר החוץ הקטארי, מוחמד בן עבד אל-רחמן, ואמר שהצטרפות של קטאר להסכמי אברהם תיתכן "אם ישראל תפגין רצינות בפתרון שתי המדינות". בה בעת, קטאר פועלת מתחת לסף ההסכמה הפומבית ושומרת על "קשרי עבודה" עם ישראל גם מעבר להקשר העזתי. בין ישראל לקטאר מתקיימים קשרים כלכליים, בין השאר בתחום היהלומים, והאמירות התחייבה לאפשר לתיירים ישראלים להגיע למשחקי גביע העולם בכדורגל.
בשל מעמדה המוחלש של איחוד האמירויות בזירה הפלשתינית, בין בשל סירובה להידבר עם חמאס ובין בשל הדם הרע בינה לבין הנהגת הרשות הפלשתינית, אבו דאבי לא תוכל להיכנס לנעליה של דוחה בהקשר זה בעתיד הנראה לעין. משום שישראל תזדקק לסיוע הפיננסי ולשירותי התיווך של קטאר, אפשר שיתעוררו מחלוקות בינה לבין איחוד האמירויות.
מדיניות קטאר צפויה להמשיך ולאתגר את ישראל. על הפרק עומד ניסיון קטארי למנף את מעמדה המשופר ויחסיה המתהדקים עם ארצות הברית – גם על-רקע משבר האנרגיה הנלווה למלחמה באוקראינה - כדי ללחוץ על וושינגטון לספק לה מל"טים תוקפים ואת מטוס הקרב F-35. ייתכן שקטאר, כמו איחוד האמירויות לפניה, מבקשת גם היא ליצור זיקה בין מכירת המטוס לבין נכונותה לשפר את יחסיה עם ישראל. אולם, ספק אם הממשל הנוכחי יהיה נדיב כקודמו בהקשר זה. מכירה אפשרית של המטוס המתקדם למדינה ערבית נוספת, המצויה בתחרות מול שכנותיה ולה קשרים צבאיים עם סין, אירן וטורקיה, עלולה לסכן את העליונות הטכנולוגית האמריקנית, להאיץ את מרוץ חימוש האזורי ולפגוע ביתרונה הצבאי האיכותי של ישראל.
|
|
|
הכותב הוא חוקר במרכז למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
|
|
| תאריך:
|
05/03/2022
|
|
|
עודכן:
|
05/03/2022
|
|
יואל גוז'נסקי
|
|
קטר מחזקת את מעמדה הבינלאומי
|
|
|
עבדאללה מלך ירדן ושניים מבניו של נשיא מצרים לשעבר, חוסני מובארק, החזירו נכסים בקרדיט סוויס - אחד משני הבנקים הגדולים בשווייץ ומן הבנקים המובילים בעולם. כך חושפים (יום א', 20.2.22) עשרות עיתונים ברחבי העולם בפרסום מתואם. חשבון אחר היה שייך לבניו של מפקד שירותי המודיעין בפקיסטן, אשר העביר מיליארדי דולרים מארה"ב ומדינות אחרות למוג'הידין באפגניסטן בשנות ה-1980.
|
|
|
|
|
העיתון הטורקי סבאח חשף כי ארגון הביון הטורקי MIT סיכל התנקשות אירני באיש העסקים הישראלי יאיר גלר. נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, נתן חסותו לגלר. על-פי הדיווח, ביקשו האירנים להתנקם בישראל על חיסול ראש תוכנית הגרעין האירנית, מוחסן פחריזאדה, בנובמבר 2020 ולחבל ביחסים שבין ישראל לטורקיה. עוד דווח כי שמונה מתוך תשעת חברי החוליה שעקבה אחרי גלר נעצרו.
|
|
|
|
|
מאז הפלת השאה הפרסי על-ידי המהפיכה האיסלאמית ב-1979, שקוע משטר האייתולות ברכישת תותחים ליצוא המהפיכה האיסלאמית ולא חמאה לשדרוג רמת החיים של אוכלוסיית אירן
|
|
|
|
|
תהליך הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, שהתחיל בתקופתו של הנשיא טראמפ, משתנה ומושפע מהנסיבות החדשות במזרח התיכון ומחילופי הממשל בארה"ב, דבר זה מחייב את ישראל לשקול היטב את צעדיה ביחסים עם מדינות ערב שעימן יש לה הסכמי נורמליזציה ובמיוחד עם מדינות המפרץ הקרובות גאוגרפית לאירן.
|
|
|
|
|
מדיניות הפנים פורעת החוק של משטר האייתולות מהווה קו ייצור פורה של כח-אדם להפצת המהפיכה האיסלאמית ברחבי העולם  התעלמות ארה"ב והמערב מהשפעתו המשמעותית של משטר הדיכוי האירני על התנהלות אירן בזירה הבינלאומית, מעניקה רוח-גבית למשטר האייתולות ורוח-נגדית למאבק בטרור האיסלאמי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו  התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
