בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
בג"ץ בדיון בעניין דרעי [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]
המשמעות מרחיקת הלכת של פסק הדין:
בג"ץ טרק את הדלת על מינויו של דרעי לשר
ארבעה שופטים פסלו את המינוי בנימוק של אי-סבירות, אותו מתיימרת הרפורמה של לוין לבטל - אבל לפחות ארבעה נוספים קבעו שדרעי חייב לקיים את הבטחתו לפרוש מהחיים הפוליטיים, לפחות בקדנציה הנוכחית ● ל-161 עמודי פסק הדין יש השלכות גם לעתירות הצפויות נגד הרפורמה
1. בג"ץ הורה לבנימין נתניהו לפטר את אריה דרעי. זו השורה התחתונה של פסק הדין (18.1.23). לעשרת השופטים שתמכו בהחלטה היו הנמקות שונות, שלהבדל ביניהן יש חשיבות מעשית רבה. לפני כן נעיר, שבפסילתו של דרעי תמכו שלושה מבין ארבעת השופטים הנחשבים לשמרנים ואשר אותם מינתה איילת שקד: דוד מינץ, יעל וילנר ואלכס שטיין. רק יוסף אלרון, גם הוא מאותה קבוצה, סבר שיש לדחות את העתירות ולשלוח את נתניהו ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג.
הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית וענת ברון קבעו שמינויו של דרעי הוא בלתי סביר בצורה קיצונית, בשל עבירות המס בהן הודה לפני פחות משנה ואשר מצטרפות לעברו הפלילי הישן. פוגלמן וברון אף מדברים על דפוס פעולה עברייני של מי שחוזר לסורו שוב ושוב. ההנחה הייתה, שבתרחיש הכי גרוע מבחינתם - נתניהו יפטר את דרעי והם יחכו חודש-חודשיים לאישור הרפורמה של יריב לוין שתבטל את עילת הסבירות.
זה היה בעייתי ביותר (מבחינה חוקתית וציבורית, לא מבחינת ממשלת ההפיכה הזאת): המשמעות הייתה, שהכנסת תתבקש לאשר בצורה חסרת תקדים חוק שיבטל בצורה רטרואקטיבית פסיקה פרסונלית של בית המשפט העליון. מהלך שכזה היה מעמיד בספק את הלגיטימיות הציבורית של הממשלה, אשר לא רק חותרת תחת עצמאות בתי המשפט - שבלעדיה אין דמוקרטיה - אלא אף עושה זאת כדי לאפשר לעבריין מורשע ספציפי לקבל בה תפקידים בכירים.
2. אבל בפסק הדין יש הנמקה נוספת ושונה לחלוטין: פסילת המינוי בשל מניעוּת והשתק, לנוכח העובדה (שכעת היא בבחינת פסק דין חלוט) שדרעי הבטיח בצמוד להסדר הטיעון בעבירות המס לפרוש מהחיים הפוליטיים, הפר הבטחה זו למחרת וכעת רוצה להיות שר בכיר. אגב, הדברים הללו למחרת - אני לא הולך לשום מקום, בבחירות הבאות אעמוד בראש ש"ס ואהיה שר - ממש הרגיזו חלק מהשופטים, שכן הם לימדו שההכרזה הייתה מצג שווא, כפי שמגדיר אותה פוגלמן.
ההבטחה הזאת מונעת ממנו להתמנות (השופטים לא נדרשו לשאלה לכמה זמן, אבל נראה שלפחות לקדנציה הנוכחית), ומאחר שדרעי הצהיר משהו בבית המשפט - הוא מושתק מלהעלות כעת טענה הפוכה בהליך אחר. זו הייתה הבטחה לציבור כולו, לא רק לבית המשפט, ציינו חלק מהשופטים. הם לא סגרו את הדלת בפני דרעי; הם טרקו אותה ונעלו בשלושה בריחים.
השופטים דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין, דוד מינץ וחאלד כבוב אמרו במפורש, כי די בכך כדי לפסול את המינוי. מדבריה של השופטת יעל וילנר השתמע שבעיניה זה נימוק מכריע עוד יותר מאשר חוסר הסבירות, והשופט עופר גרוסקופף השתמש בו בצורה חלקית. את ההנמקה הזאת הרפורמה של לוין לא מתיימרת לבטל (נכון לעכשיו; הכל אפשרי אצלם) - וכאמור היא אמורה לסתום את הגולל על מינויו של דרעי. סביר להניח שאם יהיה צורך, גם השופטים שבחרו בעילת חוסר הסבירות יצטרפו להנמקה הזאת ויפסלו את המינוי.
18/01/2023 | אסתר חיות, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, דוד מינץ, עופר גרוסקופף, יעל וילנר, אלכס שטיין, חאלד כבוב; יוסף אלרון● בית המשפט העליון
עמית, חיות, פוגלמן. חוסר סבירות קיצוני [לע"מ, הרשות השופטת]
3. אפשרות נוספת שעלתה לפני פסק הדין הייתה למנות את דרעי לראש הממשלה החליפי. אבל זה אומר לתת לו המון כוח שבכלל לא בטוח שנתניהו ירצה לתת ושבליכוד יסכימו שיתן. ובכל מקרה, עילות המניעוּת וההשתק חוסמות גם את המסלול הזה: פרישה מהחיים הפוליטיים היא פרישה מהחיים הפוליטיים. לא בטוח שדרעי יכול להיות היום אפילו סגן ראש מועצה מקומית. בג"ץ קבע שהוא הבטיח, קיבל הקלה משמעותית בעונש, עקף את הצורך להתמודד עם שאלת הקלון – אז שיקיים.
חייבים לומר, שזו קביעה מוצדקת לחלוטין. כפי שציין אחד השופטים, דרעי הוא אדם מנוסה מאוד שהיה מלווה בידי פרקליט צמרת (נבות תל-צור). היה לו ברור מה הוא אומר, היה לכולם ברור מה הם שומעים, השופט שמואל הרבסט אמר זאת בצורה הברורה ביותר (דרעי יותר לא יגע בכספי ציבור) – ולמחרת דרעי הבהיר שהכל היה בכאילו. אם תרצו, הוא ביצע שוב עבירות חמורות: שיבוש מהלכי משפט, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, אולי עדות שקר. עבריין סדרתי, ללא צל של ספק. ואת האיש הזה נתניהו מוכן למנות לתפקידים בכירים ולממלא מקומו. אין פלא שהוא כינה אותו הערב "אחי": מצא מין את מינו.
4. אפשרות נוספת היא שנתניהו יתעלם מפסק הדין. אם כך יעשה, תהיה זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה בה ראש ממשלה מצפצף על פסיקה שיפוטית ועוד של בית המשפט העליון. העותרים יוכלו לבקש מבית המשפט לקנוס אותו על בזיון בית המשפט, אך סביר להניח שהוא יתעלם גם מזה. בכל חלק של התרחיש הזה, אנו מצויים במצב בו הממשלה והעומד בראשה מאבדים את הלגיטימיות הציבורית שלהם, ומעמידים בספק את סמכותם המוסרית לאכוף על הציבור את החלטותיהם ואת החוק.
5. צריך גם לשים לב למה שאין בפסק הדין: פסילה של התיקון לחוק יסוד הממשלה, שנועד לאפשר לדרעי לדלג על משוכת הקלון (החוק דיבר על מי שנדון למאסר, הקואליציה-שבדרך הוסיפה את המילה "בפועל"). חיות אומרת, שלא צריך להיכנס לנושא הזה, כי יש עילות אחרות לפסול את המינוי. לצד זאת, חיות ושופטים נוספים (במיוחד עמית בלשונו החדה) מותחים ביקורת חריפה על הנוהג לתקן שוב ושוב ושוב חוקי יסוד לצרכים פוליטיים נקודתיים, וגם על התיקון הספציפי הזה – פרסונלי בצורה ברורה, שנועד להכשיר מינוי של עבריין לשר.
חיות גם דיברה על החיפזון בו אושר התיקון, ברמז ברור לקצב המסחרר בו מתיימרים לוין ושמחה רוטמן להעביר את רפורמת ההפיכה. זה לא היה כמו בחוק מס דירה שלישית, שבג"ץ פסל משום שהממשלה כפתה על הח"כים לאשרו ממש בן-לילה, אך יש כאן איתות: חקיקה, בוודאי חקיקת יסוד, צריכה להיעשות בהליך מסודר ולא ב"שלוף". מן הסתם זה יהיה אחד הנימוקים בעתירות העתידיות נגד הרפורמה, המתמקדת בחוק יסוד השפיטה.
זה לא יהיה רוב של 0:15
תשובה ל-400,000 המצביעים [צילום: דוד כהן, פלאש 90]
6. שטיין, עמית וגרוסקופף גם ענו לטענה ולפיה 400,000 בוחרי ש"ס נתנו את אמונם בדרעי. שטיין אמר, שהבוחרים שלחו את דרעי לכנסת ולא לממשלה, ושאדם העולה לגדולה אינו פטור מעולו של הדין. עמית הזכיר ש"דין הבוחר אינו בא במקום דין המשפט ואין הוא יכול להחליפו". ואילו גרוסקופף הוסיף: "פסק דיננו איננו שקול למשאל עם, ועל כן איננו נגזר מעמדת רוב הציבור". תשובות קולעות ונכונות, שלא ישכנעו את מי שכבר קבע את עמדתו.
7. כבר כתבתי הבוקר, שפסק דין דרעי הוא רק הקדימון למלחמה הגדולה באמת – על ההפיכה המשטרית המתחפשת לרפורמה משפטית. אין ספק שגם החוקים הללו יגיעו לפתחו של בג"ץ, אשר יהיה חייב להתמודד עם סוגיות משפטיות וציבוריות שלא נראו ב-75 שנותיה של המדינה. ובסוף-בסוף, בהנחה שלא יהיה מנוס מפסילת החוקים הללו, הכל יתנקז לשאלה אחת ויחידה: האם הממשלה ה-37 תציית לפסקי דין.
כעת אפשר להוסיף עוד כמה פרטים לקדימון הזה. השופט דוד מינץ הבהיר שלדעתו בג"ץ אינו יכול לפסול חוקי יסוד, כך שאם חיות בנתה על רוב של 0:15 בעתירות הצפויות נגד רפורמת ההפיכה – כעת ברור שזה לא יקרה. השופט אלכס שטיין הביע התנגדות לשימוש נרחב בעילת הסבירות, כך שגם הוא עשוי שלא לקבל עתירות שכאלו, לפחות לא במלואן.
חיות כמובן לא חייבת ללכת על הרכב של 15 שופטים וכן יכולה להשתמש בסמכותה לקבוע את ההרכבים; אבל לפי עקרון הסיניורטי, מינץ ושטיין אמורים להיות גם בהרכב של 11. אם יהיו דעות מיעוט בפסקי הדין הללו, ניתן יהיה לראות בהן סימן לעצמאות השפיטה במיטבה; אחרים יטענו שהנה – גם בבית המשפט העליון יש התומכים ברפורמה. לפי קצב עבודות ההריסה שמנהלת הקואליציה, לא נצטרך לחכות זמן רב במתח.
שרת התחבורה, מירי רגב, כינתה את בית המשפט העליון 'סיעת בג"ץ' וטענה כי היא החליטה באופן שרירותי כי האזרחים שהצביעו בבחירות האחרונות, לא סבירים אל מול 10 שופטים שבחרו את עצמם.
"זו לא דמוקרטיה. זו עריצות המיעוט. היום הובהר חד משמעית שביהמ"ש אינו מעוניין בפשרות. על זה אני מדברת. בית המשפט בקרב מאסף על שימור הכוח הבלתי סביר של האליטה. הם כנראה עדיין לא הפנימו שהעם אמר את דברו. את זה בדיוק באנו לשנות ונשנה", טענה.
מועצת חכמי התורה של ש"ס פרסמה (יום ד', 18.1.23) הודעת תגובה לפסק הדין של בית המשפט העליון אשר פסל את כהונת אריה דרעי כשר בממשלה וטענו כי מדובר בהחלטה המעידה על עוול ואטימות שמוחקת את זהותם של המוני עמך בית ישראל.
"מועצת חכמי התורה מחזקת את ידיו של שלוחא דרחמנא, יו"ר תנועת ש"ס המעטירה השר הרב רבי אריה דרעי שליט"א, אשר נשלח למערכה להחזיר עטרה ליושנה על-ידי מרנן ורבנן ובראשם מרן רבנו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, אשר סמך עליו את ידיו בכל דבר. מועצת חכמי התורה קוראת לרבי אריה דרעי, לך בכחך זה והושע את ישראל, המשך להוביל את תנועת ש"ס בכל עוז ותעצומות, להרים קרנה של תורה ולדאוג לכל אדם, כפי שעשית כל השנים", אמרו.
"בטוחים אנו כי רבותינו יעמדו בשמים ויעתירו בתפילה על מפעל חייהם ועל שלוחם הנאמן, ויתקיים בנו השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה והסר ממנו צרה יגון ואנחה במהרה", לשון ההודעה.
השרים מאיר פרוש ושלמה קרעי הגיע לביתו של דרעי לחזק את ידו ולהביע את תמיכת יהדות התורה בהישארותו סביב שולחן הממשלה. פרוש אמר לדרעי: "זה מאוד כואב לנו, זה הפסד ענק ליהדות החרדית. גם אם ר' אריה לא יהיה סביב שולחן הממשלה לימים בודדים זה הפסד גדול. באתי לפה כי זה מה שאבי היה עושה, הוא לא עזב אותו לרגע וגם אנחנו לא נעזוב אותו".
לקול שירה של תומכי שס "אל תירא ישראל", יצא ראש הממשלה בנימין נתניהו מביתו של אריה דרעי. פגישת השניים נמשכה כ-40 דקות, ובמהלכה טיכסו השניים עצה כיצד לנהוג לנוכח הכרעת הדין. נתניהו אמר לדרעי: "כשאח שלי במצוקה - אני בא אליו".
בניסיון לגבש פתרון חוקי שיחזיר את דרעי לשולחן הממשלה: עו״ד ראבילו מהליכוד השתתף בחלק מהפגישה של נתניהו ודרעי. זמן קצר לפני ביקור הפתע של נתניהו בהר נוף התקיימה שיחת ראשי מפלגות. דרעי לא נכח בשיחה. בתום הפגישה נתניהו-דרעי, עלו נציגי שס ורבניה אל ביתו של יו"ר התנועה.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: "היום בשעה 16:00, קיבלו רבים מאזרחי ישראל הודעה אבסורדית מבית המשפט העליון, לפיה הצבעתם בבחירות שהתקיימו לפני חודשיים - בוטלה.
"הפסיקה שניתנה היום רומסת לא רק את הצבעתם של קרוב לארבע מאות אלף מצביעי שס, אלא גם את בחירתם של רוב אזרחי ישראל, אשר ידעו את כל העובדות הרלוונטיות והצביעו בעד ממשלה בראשות נתניהו, אשר אריה דרעי שותף בכיר בה. צר לי מאוד על כך שראשי מערכת המשפט לא מצאו גם הפעם לכבד את הכרעת העם, את שיקול דעתו של ראש הממשלה, ואת החלטת הכנסת שהביעה אמון בממשלה המכהנת. אעשה את כל הדרוש על-מנת שהעוול הזועק לשמים שנעשה לרב אריה דרעי, לתנועת ש״ס ולדמוקרטיה הישראלית - יתוקן במלואו".
חברי מועצת חכמי התורה של שס ורבני הציבור הספרדי יגיעו הערב ב-18:00 למפגן תמיכה בביתו של יו"ר שס השר דרעי בשכונת הר נוף. באירוע ישתתפו גם חברי הכנסת של שס. בתנועה, בליכוד ובציונות הדתית הוכרז על עוצר ראיונות.
ראשי מפלגות הקואליציה מחזקים את השר אריה דרעי וסיעת שס ומוסרים בהודעה משותפת: "נפעל בכל דרך חוקית שתעמוד לרשותנו וללא דיחוי, כדי לתקן את העוול ואת הפגיעה הקשה שנגרמה להכרעה הדמוקרטית ובריבונות העם".
עוד נמסר: "קיבלנו בזעזוע, בכאב ובצער גדול את פסק הדין בעניינו של המשנה לראש הממשלה, השר אריה דרעי. יכולותיו יוצאות הדופן ונסיונו העצום דרושים למדינת ישראל בימים מורכבים אלה יותר מתמיד. מעבר לעוול האישי הקשה שנגרם לשר דרעי עצמו, פסק הדין מהווה עוול עצום ללמעלה משני מיליון אזרחים, רוב העם, אשר הצביעו בעד ממשלה בראשות בנימין נתניהו שאריה דרעי ימלא בה תפקיד מרכזי ומשמעותי".
שס לומדת את ההחלטה ותחליט על צעדיה הבאים בהתאם להנחיית מועצת חכמי התורה ▪ לפיד: "אם אריה דרעי לא יפוטר, ממשלת ישראל עוברת על החוק" ▪ התנועה לאיכות השלטון: "קוראים לנתניהו לכבד את פסק הדין, ולפטר את דרעי"
דרעי. תגובות חריפות לפסק הדין [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
השופטים בראשותה של חיות קובעים, כי עברו הפלילי של דרעי - ובכללו הרשעתו בעבירות מס בשנה שעברה - מונעים את מינויו לשר הפנים ושר הבריאות ▪ עשרה מבין 11 שופטי ההרכב מורים לנתניהו לפטר את דרעי ▪ מתחו ביקורת קשה על שינוי חוק יסוד הממשלה, אך לא הכריעו בעתירות לפסילת התיקון
בית המשפט העליון יפרסם (18.1.23) בשעה 16:00 את פסק דינו בנוגע לכהונתו של אריה דרעי כשר הפנים ושר הבריאות. הפסק יינתן בידי הרכב של 11 שופטים בראשות הנשיאה, אסתר חיות. העותרים ביקשו לפסול את חוק דרעי, ולפיו רק מאסר בפועל מחייב את המועמד לכהונת שר לקבל מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית פטור מתחולת קלון (דרעי נדון אשתקד למאסר על תנאי בעבירות מס). עוד ביקשו לקבוע, כי מינויו של דרעי לשר הוא בלתי סביר בצורה קיצונית בשל עברו הפלילי.
"אדם שפעם אחר פעם במשך עשרות שנים ובעודו משמש בתפקידים ציבוריים בכירים, חוזר ומבצע עבירות פליליות מבלי להפנים את חומרת מעשיו ונוהג בזלזול מופגן כלפי בית משפט ושלטון החוק, אינו מתאים לשמש כשר במדינת ישראל. כך מתחייב משום הגנה על טוהר המידות של הממשלה ועל ניקיון כפיו של השלטון". כך אומרת (18.1.23) השופטת ענת ברון, בהחלטתה על פסילתו של אריה דרעי מלכהן כשר הפנים ושר הבריאות.
"מכלול הנסיבות מלמד אפוא על דפוס חוזר מצד דרעי, של זלזול ופגיעה בשלטון החוק וביצוע עבירות פליליות שקורבנן הוא הציבור בישראל. דפוס זה עומד בסתירה לציפייה מאישי ציבור, ואף לחובה המוטלת עליהם, לשמור על עיקרון טוהר המידות, ולשמש, כאמור לעיל, דוגמה ומופת לעם, ולהיות נאמנים וראויים לאמון שאזרחי המדינה העניקו להם".
"בהינתן הרשעתו החדשה, לא ניתן להתייחס אל דרעי כמי 'ששב למוטב' או כמי 'שריצה את עונשו ולא שב לבצע מעשי עבירה'. נהפוך הוא: הצטרפותה של ההרשעה החדשה מלמדת על דפוס של פגיעה בשלטון החוק". כך אומר (18.1.23) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, בהחלטתו לפסול את מינויו של אריה דרעי לשר.
"דרעי מנוע מלקבל על עצמו כהונה כשר. מניעות זו מבוססת על עקרונות תשתיתיים יותר של המשפט הציבורי, ולמעשה של המשפט בכלל: חובות של הגינות ותום הלב, ויישומן הספציפי בנסיבות שבהן אדם מציג בפני ערכאה שיפוטית מצג שמניב לו טובת הנאה. מצג זה הוא הבסיס לקביעה כי חלה כלפי אותו אדם מניעות מהתכחשות עתידית לתוכנו ומפעולה בניגוד לו. ממילא, הכרעה על-פי עילת הסבירות, ולא כל שכן על בסיס טענות חוקתיות, אינה נדרשת".
"כהונתו כשר בממשלת ישראל יש בה משום פגיעה חמורה וקשה בתדמיתן ובמעמדן של רשויות השלטון בישראל ובעקרונות היסוד של ניקיון כפיים וטוהר המידות, שלהם מחויבים נבחרי הציבור". כך אומרת (18.1.23) נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בהחלטתה ולפיה אריה דרעי אינו יכול לכהן כשר.
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
