|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
השלכות שליליות
|
|
|
מי הזיז את השעון שלי
|
|
מצב טיסה: על שעון סביבתי, חברתי וביולוגי ולמה שינוי השעון גורם לג'ט-לג, יעפת ● קיים כיום ויכוח אם המעבר גורם לשימוש ביותר אנרגייה או בפחות אנרגייה
|
|
פעמיים בשנה אנחנו מזיזים את השעון. בסוף חודש מארס, במעבר לשעון קיץ, מזיזים את השעון קדימה, ובסוף חודש אוקטובר, במעבר לשעון חורף, מזיזים את השעון אחורה.
בשנת 1784 בנג'מין פרנקלין, שהיה אז שגריר ארצות הברית בצרפת, הציע לצרפתים הצעת ייעול: במקום לקום מאוחר ולהישאר ערים בלילה, כדאי לקום עם הזריחה וללכת לישון מוקדם. כך יוכלו לחסוך בכל שנה כ-29 מיליון ק"ג של שעווה לייצור נרות. זה בדיוק ההגיון מאחורי הזזת השעון: התאמת שעות הערנות של האזרחים לשעות זריחת השמש כדי לחסוך אנרגייה המתבזבזת על תאורה. הרעיון יושם בפעם הראשונה בגרמניה ב-1916 בזמן מלחמת העולם הראשונה שהיה בה מחסור בפחם.
מאז, מקורות האנרגייה השתנו. קיים כיום ויכוח אם המעבר גורם לשימוש ביותר אנרגייה או בפחות אנרגייה. עלות החשמל ירדה מאוד, ואנשים מדליקים אור בבית ובעבודה גם במהלך היום. מחקרים מצביעים על שבשעון קיץ אנשים חוזרים מהעבודה בשעות מוארות וחמות יותר, ולכן מפעילים יותר את מזגני האוויר, מה שעלול לקזז את החיסכון באנרגיית תאורה, אם ישנו. בכל מקרה, חיסכון באנרגייה כבר אינו סיבה די טובה להזיז את השעון.
ולמה לא להזיז את השעון? כדי להבין את ההשלכות השליליות צריך להגיד כמה מילים על זמן ועל השעון הביולוגי. עד כה דנו בשני שעונים - השעון הסביבתי שנקבע על-פי זריחת השמש ושקיעת השמש, והשעון החברתי - העובדה שבעולם המודרני אנחנו עושים דברים לפי סדר יום די קבוע וספירת זמן מקובלת, זמן היציאה והחזרה לעבודה ולבית הספר, ארוחות וכדומה.
ואולם קיים שעון שלישי, והוא השעון הביולוגי. השעון הזה קיים במוח של כל אחד מאיתנו, ומאפשר לגוף שלנו לחזות את הסביבה ולא רק להגיב אליה. למשל, אנחנו רעבים בשעות מסוימות, עייפים בשעות אחרות, וכו'. במצב מיטבי שלושת השעונים מסונכרנים. הסנכרון הזה משתבש כשאנחנו טסים בין אזורי זמן - אז השעון הסביבתי והשעון החברתי משתנים, אבל לשעון הפנימי לוקח זמן להסתנכרן לשינוי, ועד שזה קורה אנחנו חווים גֵ'ט לֵג, יַעֶפֶת.
בזמן המעבר לשעון קיץ נוצר מצב דומה - אנחנו משנים את השעון החברתי, אבל השעון הסביבתי והשעון הביולוגי אינם זזים. כך נוצר מצב של ג'ט לג חברתי, הדומה לג'ט לג שאנחנו חווים בטיסה טרנס אטלנטית. הג'ט לג הזה יכול להימשך עד שישה ימים. בימים אלה שאחרי הזזת השעון נצפית ירידה במשך השינה וביעילותה, עלייה מובהקת בשכיחות התקפי הלב, תאונות הדרכים, ואפילו במספר המתים.
ואם נסכים שלא נכון להזיז את השעון, האם להישאר בשעון קיץ או בשעון חורף? בציבור רווחת תפיסה שגויה שהמעבר לשעון קיץ נותן לנו הרגשה של קיץ, אבל זה לא נכון. בישראל, בשל מקומה הגאוגרפי, משך שעות האור ארוך מאוד בקיץ (יותר מ-14 שעות) גם אם לא נזיז את השעון. אם לא היינו מזיזים את השעון, בשיא הקיץ (יוני) השמש הייתה זורחת בערך בארבע וחצי בבוקר, ושוקעת בערך בשבע בערב. אדם שמתעורר כל יום בשש בבוקר, לדוגמה, היה מאבד שעה וחצי של אור בכל בוקר. הזזת השעון בקיץ גורמת שבמקום זאת, השמש זורחת בסביבות חמש וחצי בבוקר ושוקעת בשמונה בערב. כך מקבלים שעת אור נוספת בין שבע לשמונה בערב.
לעומת זאת, אם גם בחורף היינו מאמצים את אזור הזמן הזה, בשיא החורף (ינואר) הייתה השמש זורחת בשבע וחצי בבוקר ושוקעת בחמש וחצי - וכך רוב הציבור היה נאלץ לקום ולצאת לעבודה בחשֵכה. מחקרים מראים שיקיצה בחושך אינה בריאה וגורמת לג'ט לג חברתי קבוע במקצת מהאוכלוסייה, ולכן ההמלצה הגורפת בעולם היא לבחור בשעון חורף קבוע.
ואכן, חלק ניכר ממדינות העולם, כולל מדינות באיחוד האירופי ובארצות הברית, כבר ביטלו או החליטו לבטל את הזזת השעון הדו-שנתית. מעניין לציין שבשנת 2011 ביטלה רוסיה את שעון החורף לטובת קיץ נצחי (בחרה בשעון קיץ), אך בשנת 2014 החזיר אותו הנשיא פוטין בעקבות חוסר שביעות רצון בציבור. אזרחים שנדרשים להשכים קום התלוננו שעליהם להתעורר בחשֵכה - בחירה בשעון חורף קבוע הייתה פותרת את הקושי הזה ומביאה לכל היתרונות של ביטול הזזת השעון.
|
|
הכותבת היא המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה.
|
|
| תאריך:
|
23/03/2023
|
|
|
עודכן:
|
23/03/2023
|
|
נגה קורנפלד-שור
|
|
|
השופטת: הרשמת הבכירה ריבי לב-אוחיון, בית משפט השלום בירושלים
|
|
|
|
|
כאשר החליט אנואר סאדאת לבקר בירושלים בשנת 1977, הוא זכה בבת אחת באהדת העולם כולו וגם בתחושה שמגיע לו לקבל בחזרה וללא תנאי את חצי-האי סיני. למה? כי סאדאת הסכים לעשות את מה שסירבו לעשות כל מנהיגי מדינות ערב במשך 29 שנים: לדבר עם ישראל. בעוד מנהיגי ישראל הביעו כל העת נכונות למו"מ ישיר ללא תנאים מוקדמים, מנהיגי ערב דבקו בשלושת הלאווים של ועידת חרטום: לא הכרה, לא שלום, לא מו"מ ישיר. וכך, סאדאת קיבל פרס ענק על זה שהיה מוכן לעשות את הדבר הבסיסי ביותר: לדבר.
|
|
|
|
|
על קירות המשרד של מיכאל רצון יו"ר אב-גד בנייה, תלויות במקבץ של כבוד תמונה של הסבים והסבתות שלו שצולמה בתקופת המנדט הבריטי, תמונה צבעונית נוספת של סבתו מלפני כ-30 שנה, וכמובן תמונה של הוריו ואחיו. מיכאל: "תשתית חיי בנויה מהמשפחה. סבי וסבתי מצד אבי עלו מתימן ארצה ב-1936 והגיעו ארצה כמשפחה, ילד אחד מזוג תאומים נפטר במהלך המסע ארצה ואחת הבנות נולדה בדרך. משפחה עם ארבעה בנים ובת, שהתמקמה בכרם התימנים. סבי מצד אבי היה תלמיד חכם ולמדן, איש ספר, ממנו רכשתי את אהבת הקריאה".
|
|
|
|
|
מחולליה ותומכיה של ההפיכה המשטרית (אותה הם מכנים "רפורמה משפטית") מעלים שורה של נימוקים שקריים, בלתי רלוונטיים או חסרי ביסוס עובדתי. כפי שנאמר כאן מספר פעמים, מדובר למעשה בחלק מרכזי משורה של מהלכים שמטרתם להנציח את שלטונה של הקואליציה הנוכחית ולאפשר לה להשתלט על כל מוקדי הכוח במדינה, כולל אלו שיהיה זה אסון לאומי אם יוכפפו לשיקולים פוליטיים (ובראשם המשטרה ובנק ישראל). זוהי קואליציה הדוהרת לסמכותנות ואולי אף לרודנות; תנאי יסודי לכך הוא השתלטות על בתי המשפט בכלל ובית המשפט העליון בפרט, כדי שלא יוכלו למנוע את כל השאר.
|
|
|
|
|
זה הפך להיות דבר שבשגרה. גורמים רשמיים, מומחים ועיתונאים מתריעים מפני הסכנות של רמדאן הקרוב והאלימות הפלשתינית שחלילה תתרחש במהלכו, בייחוד לאחר המסע של חמאס נגד ישראל במאי 2021, ועוד יותר מאז בחירת ממשלת הימין בישראל. קריאה של הנתונים על פיגועים אינה מאששת השערה זאת.
|
|
|
|
|
