|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
בן זאיד ובן סלמאן אשתקד [צילום: AP]
|
|
|
מתחים גוברים בין סעודיה והאמירויות
|
|
שתי המדינות הערביות החשובות ביותר נעות בין שיתופי פעולה לתחרות ומחלוקות ● ליחסים ביניהן יש השפעה גם על ישראל
|
|
בעוד שבעשור האחרון שיתוף הפעולה בין סעודיה ואיחוד האמירויות אפיין את הגאו-פוליטיקה של המזרח התיכון והיה הכוח המניע מאחורי התפתחויות משמעויות, כעת היחסים ביניהן מצויים במשבר. מגמת הדטנט שמאפיינת את האזור פסחה על שתי השכנות שיחסיהן הורעו ובמובנים רבים מאופיינים בתחרות. יש לכך השלכות על שוק האנרגיה העולמי, על היציבות האזורית ואף על אינטרסים ישראלים.
בעשור הקודם התאימות באינטרסים בין המדינות הייתה רבה והן פעלו יחד בזירות שונות, לעיתים ככוח רביזיוניסטי ולעיתים במטרה לשמור על הסטטוס-קוו, ככל שזה קידם את היעדים שלהן במזרח התיכון. איחוד האמירויות הובילה את סעודיה להטלת הסגר על שכנתם קטר ב-2017 ולקחה חלק מרכזי לצידה במלחמה בתימן. השתיים שיתפו פעולה באופן כזה או אחר גם בשלבים הראשונים במלחמת האזרחים בסוריה, בלוב ושתיהן היו מעמודי התווך בתמיכה במשטר א-סיסי במצרים, בהתנגדות לטורקיה של ארדואן ו"בחזית" מול האיום המרכזי עבורן – אירן.
שתי השכנות הן כיום המדינות הערביות המובילות, והן הקובעות את הטון במרחב הערבי. מסיבות שונות, הקשורות גם למבנה הפוליטי, אופי ההנהגה וגודל האוכלוסייה, איחוד האמירויות מקדימה בדרך כלל את סעודיה בתמרוניה המדיניים. היא זו שפנתה כבר ב-2018 לנרמול יחסיה עם בשאר אסד, ב-2019 לדטנט מול אירן וב-2020 לנורמליזציה עם ישראל, בעוד סעודיה מאחור.
לצד זאת, מחלוקות בין סעודיה לאיחוד האמירויות אינן דבר חדש בנוף המפרצי. לאורך השנים הייתה להן השפעה שלילית על היכולת לחזק את הלכידות בין מדינות "המועצה לשיתוף פעולה במפרץ", ה-GCC. התחרות בין ריאד לאבו דאבי פגעה, בין השאר, ביכולת להתקדם לקראת איחוד מוניטרי ובכלל זה מטבע משותף ובנק מרכזי (שהיה אמור לקום באבו דאבי). היא נטועה עמוק במחלוקות שבטיות וטריטוריאליות, בעיקר סביב אזורים עשירים בנפט ורצון אמירותי להינתק מהאחיזה הסעודית. אם בעבר התחרות בין השתיים הייתה מתוחמת והשפיעה בעיקר על סביבתן הקרובה, הרי שכיום, בשל עוצמתן הכלכלית והמדינית, להרעה ביחסים ביניהן יש השפעה מרחיקת לכת, הרבה מעבר לגבולות חצי-האי הערבי.
במקביל, ניתן לראות קשר הדוק בין התחזקות מעמדו של מוחמד בן סלמאן, יורש העצר והשליט בפועל בסעודיה, לבין הקרירות ואף התחרות המאפיינת את היחסים בין המדינות וטיב הקשר בינו לבין נשיא איחוד האמירויות, שיח' מחמד בן זאיד. MBS כבר אינו מנודה כשהיה מבחינה בינלאומית ואינו מסתיר את שאיפתו להנהיג את המרחב הערבי, לא לצידו של בן זאיד שנחשב למנטור שלו, אלא לפניו.
וול סטריט ז'ורנל דיווח החודש שהקרע בין המדינות ובין המנהיגים חריף וכי בן-סלמאן אף התבטא במילים קשות נגד בן זאיד: "הם תקעו לנו סכין בגב... הם יווכחו מה אני יכול לעשות... זה יהיה גרוע יותר ממה שעשיתי לקטר". המתיחות הביאה לכך שבן זאיד לא הגיע לריאד פסגת מנהיגי ערב סביב ביקורו של נשיא סין, שי ג'ינפינג, ולכינוס הליגה הערבית.
|
|
|
|
|
אבו דאבי. תפסה הובלה עולמית [צילום: כריס דאון]
|
|
|
מהן המחלוקות שמעיבות כעת על יחסי המדינות? - סודן: שתי המדינות בוחשות בפוליטיקה של חרטום מזה זמן וכעת תומכות, כל אחת, בצדדים הניצים בקונפליקט המדמם במדינה. לכך עלולות להיות השלכות על הסיכוי לסיום הקונפליקט ובעקיפין גם על קידום תהליך הנורמליזציה של סודן עם ישראל, שתלוי ביציבות במדינה.
- תימן: ללא שיתוף הפעולה הצבאי בין השתיים הן לא היו מגיעות להישגים, צנועים ככל שיהיו, בלחימה נגד החות'ים. אולם במיוחד לאחר הפסקת האש מאז אפריל 2022, השתיים נוקטות במדיניות שונה ותומכות בכוחות מתחרים. בעוד אבו דאבי תומכת בבדלנים בדרום תימן, ריאד מגבה את הממשלה המרכזית, ומבקשת לקיים מדינה מאוחדת ככל האפשר, בעיקר כדי למנוע הקמת מדינה חות'ית בצפון.
- קטאר: הייתה זו ריאד שדחפה לסיום הסגר על דוחה והחזרתה לחיק ה-GCC ב-2021. מאז קצב חימום היחסים בין סעודיה לקטאר מרשים, ועומד בניגוד לגרירת הרגליים של איחוד האמירויות שדחפה ככל הנראה להטלת הסגר.
- אירן: אירן הייתה ונותרה איום הייחוס המרכזי הן בעבור ריאד והן בעבור אבו דאבי, שתיהן מגדרות סיכונים מולה ונוקטות כעת בגישת של פיוס כלפיה. סעודיה הלכה בעקבות איחוד האמירויות וחידשה את יחסיה הדיפלומטיים עם טהרן במרץ השנה, ככל הנראה ללא תיאום מוקדם עם איחוד האמירויות, שעל-פי הדיווחים לא רואה זו בעין יפה.
- ישראל: איחוד האמירויות החליטה ב-2020 לתת פומבי ליחסיה עם ישראל ולכונן יחסים רשמיים עימה. לא ברור באיזו מידה ידעה סעודיה על כל פרטי המהלך, אך כשהתחיל היא תמכה בו מאחורי הקלעים ואף התירה לבחריין להצטרף למסגרת ההסכמים עם ישראל. לאחר שלוש שנים, ישנם באיחוד האמירויות החוששים שהקשרים המתחזקים בין ישראל לסעודיה עלולים לבוא על חשבונה.
- נפט: בשנתיים האחרונות שתי המדינות נקטו עמדה שונה באשר לוויסות מחירי הנפט ולשיתוף פעולה בקבוצת אופ"ק+. האמירתים פתחו במהלך לשדרוג יכולת ייצור הנפט שלהם עד ל-5 מיליון חביות ביום ומעוניינים בהגדלת מכסות הייצוא כדי למקסם את רווחיהם ולהגדיל את נתח השוק שלהם גם תוך הורדת המחירים. זאת, בניגוד לסעודיה שמובילה יחד על רוסיה קו של צמצום התפוקה במטרה לשלוט בגובה המחירים.
- כלכלה: בסוף 2023 יפקע אולטימטום סעודי ולפיו על כל החברות המעוניינות לעשות עסקים עם הממלכה, הכלכלה הגדולה במזרח התיכון, למקם את המטה שלהן בתחומה, צעד שנתפס כמכוון בראש ובראשונה נגד דובאי שהיא כיום המרכז הכלכלי המרכזי במזרח התיכון. סעודיה גם השיקה חברת תעופה חדשה, מפתחת יעדי תיירות נוצצים ובכך מציבה עצמה בתחרות ישירה עם שכנתה.
|
|
|
|
|
ריאד. שאלה של יוקרה [צילום: חסן עמר, AP]
|
|
|
למרות מחלוקות אלו, שלא ניתן להמעיט בחשיבותן, הקרירות המאפיינת את היחסים בין המדינות קשורה גם, ואולי בעיקר, לשיקולי יוקרה ומעמד בזירה האזורית והגלובאלית. איחוד האמירויות זינקה בחשיבותה בעשור האחרון, היא מובילה אזורית ועולמית וככזו הקדימה את שכנתה הגדולה בתחומים רבים ובהם רפואה, חלל, חקלאות וגרעין.
הזינוק המרשים שחל בחשיבותה של אבו דאבי הוא לצנינים בעיניה של ריאד, שראתה את עצמה לאורך השנים כמי שקובעת את הטון עבור שכנותיה. אלא שאיחוד האמירויות רואה עצמה בתחומים רבים כשווה ואף עליונה לשכנתה הגדולה יותר. לסעודיה "המתעוררת" חשוב לבסס מחדש את מעמדה העדיף ביחס לאיחוד האמירויות, גם בשל החלטות שנויות במחלוקת שנקטה סעודיה ושפגעו במעמדה.
מוקדם לדעת באיזו מידה התחרות בין שחקניות מרכזיות אלה תשפיע על הגיאו-פוליטיקה האזורית, אלו מאפיינים היא תשא ולאלו זירות היא תגיע בהמשך, אך כבר עתה היא נושאת השלכות שליליות. ריאד ואבו דאבי הן המרכזיות מבין הבירות במזרח התיכון המובילות קו פרגמאטי כלפי ישראל, ולשיתוף הפעולה עימן וביניהן הייתה השפעה גאו-אסטרטגית חיובית בראיית ישראל. במרכזה של שותפות זו הייתה ראיית אירן ושלוחיה כמקור איום ואי-יציבות במרחב. ואכן, המחלוקות בין ריאד לאבו דאבי פוגעות (עוד) בדימוי של חזית אזורית אחידה מול אירן ותיתכן להן השפעה על מהלכים תומכי נורמליזציה.
גם אם השתיים לא יפתרו את כל המחלוקות ביניהן, ההערכה היא שהן יגיעו להבנות, גם אם חלקיות, שיסדירו את מסגרת היחסים. עוצמתן והשפעתן של שתי המדינות תלויה במידה רבה באחדותן, ולכן יש להן עניין לשדר עסקים כרגיל ולהצניע את עומק המחלוקות ביניהן. לגורמים שונים במרחב, בראש ובראשונה לאירן, יש עניין לתקוע טריז ביניהן, משום ששיתוף פעולה ביניהן נתפס בטהרן, בצדק או שלא, כמכוון במידה רבה כנגדה.
לישראל יש עניין שכך יהיה ויש לה אינטרס להעמיק את יחסיה עם איחוד האמירויות ובמקביל להביא לנורמליזציה עם סעודיה, אך עליה לוודא שמאמץ אחד לא יבוא על חשבון השני. שתי המדינות תופסות את ישראל, למרות חולשתה הנוכחית, כנכס אזורי ועל ישראל לא להיראות כמי שתופסת צד, גם במשתמע ובעקיפין, בתחרות ביניהן.
|
|
|
הכותב הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
|
|
| תאריך:
|
29/07/2023
|
|
|
עודכן:
|
29/07/2023
|
|
ד"ר יואל גוז'נסקי
|
|
מתחים גוברים בין סעודיה והאמירויות
|
|
|
הפרלמנט הירדני החל לדון בהצעת החוק הנקרא "חוק הפשעים האלקטרוניים" שאמור להגביל את חופש הביטוי בירדן באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות והדבר גורם לתסיסה גדולה בקרב הדור הצעיר ובקרב מפלגות האופוזיציה. ממשלת ירדן היא שיזמה את החוק החדש על-פי הנחיית בית המלוכה הירדני. החוק מעיד על מגמה ברורה של השלטון הירדני לסתימת פיות והענקת חסינות לבכירי השלטון והמערכת הממשלתית המושחתים.
|
|
|
|
|
מאות מוחים הסתערו הלילה (יום ה', 20.7.23) על שגרירות שבדיה, במרכז העיר בגדד בעירק והציתו אותה, במחאה על שריפת הקוראן השנייה בחודש האחרון, הצפויה בשבדיה. ממשרד החוץ השבדי גינה את המתקפה והדגיש את הצורך של הרשויות העירקיות להגן על משלחות דיפלומטיות וציין כי כל עובדי השגרירות בטוחים.
|
|
|
|
|
ירדן הולכת בדרכה של הרש"פ ומגבילה את חופש הביטוי באינטרנט וברשתות החברתיות. ממשלת ירדן היא שיזמה את החוק החדש הנקרא "חוק הפשעים האלקטרוניים", בתחילת השבוע היא העבירה את הצעת החוק לפרלמנט אשר ידון בו בוועדות השונות.
|
|
|
|
|
לנוכח צרפת הבוערת באש האיסלאם הרדיקלי ראינו את צה"ל פועל בג'נין לביעור קני הטרור. המאבק על ביטחון היהודים בצפון השומרון קשור בתהליכים ההיסטוריים שהבשילו במהומות באירופה.
|
|
|
|
|
לפי הכלכלן הנודע, פרופ' ג'והן גאלבריית', האויב של התובנה המקובלת הוא מצעד העובדות, העשוי לחשוף את התובנה המקובלת כמנותקת מהמציאות ואף מסוכנת. פרופ' גאלבריית' מוסיף שתובנה מקובלת אינה מתאימה עצמה למציאות אלא לתפישת עולם מסוימת. ואכן, מצעד העובדות של המזרח התיכון חושף את השגיאות המהותיות והמאיימות של התובנה המערבית המקובלת הרואה בסוגיה הפלשתינית בבת-עין ערבית המקדמת דו-קיום בשלום.
|
|
|
|
|
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
